אין מקום אחר

אם הייתם שואלים אותי באיזו מקום הייתי רוצה לגור: במקום פסטורלי שקט אולי באוסטרליה או בעיר מודרנית באירופה או בצפון אמריקה. יכול להיות שהייתם ממליצים לי על מקום שקט יותר ללא בעיות כלכליות ללא בעיות בטחון ואולי איזו אוטופיה אחרת על איזה אי באוקיאנוס. לא הייתי חושב פעמיים אני נשאר בארץ, נכון לא הכול מושלם ויותר נכון שזה רחוק ממושלם אבל כאן גדלתי, כאן אני מרגיש בבית ולא זר או מהגר (יכול להיות שאני כבר מקולקל). אז אני המשיך לקטר לרצות לשפר את המדינה היות וכאן זה ביתי עם כל הטוב וכל הרע. אז שתהייה לכולנו כאן שנת מס טובה יותר ב 2005.

אנחנו אשמים

רק במדינה מתקדמת כמו שלנו יש כבר שנים מדיניות של הממשלה להאשים את האזרח במחדלים שלה. אנחנו אשמים בכך שיש תשתית כבישים גרועה "בכבישים האדומים", הכבישים בהם יש הרבה תאונות והרוגים. מה אנחנו נהגים טובים בנתיבי אילון שם אין הרבה תאונות. מה אנחנו אשמים במחדל הממשלתי שעדיין אין תוכנית למשק המים בארץ ואנחנו צרכים להתקין מתקנים מוזרים על הברזים לחסוך מים, כאשר משק המים הביתי הוא אחוזים בודדים בלבד ממשק המים – תחשבו על זה שאם המשק הביתי לא ישתמש כלל במים בעיית המים תישאר ללא שינוי. אני יכול להביא לכם עוד דוגמאות רבות בנושאים שונים שבהם יותר קל האשים את האזרח מאשר לבצע פתרונות שעולות כסף. רק תחשבו על כך כי חוץ מזה דבר לא ישתנה, במדינה בה הממשלה נבחרת רק לפי מצע מדיני ואולי גם קצת כלכלי. כלומר אם מחר תבוא מפלגה עם פתרון אמיתי לבעיית תאונות הדרכים (ואולי לכמה בעיות כואבות אחרות כמו משק המים) ללא מצא מדיני היא לא תעבור את אחוז החסימה. אז אולי אנחנו באמת אשמים?

פתרון מדהים לתאונות הדרכים

יש לי רעיון מדהים לסיים את תאונות הדרכים, שגובות קורבנות רבים כל כך, לתפוס נהגים על מהירות בכבישים ישרים ולא מסוכנים ולהכניס להם חזק (כנסות, נקודות ושלילה). רגע, רגע, אני חושב שאת הרעיון הציני הזה כבר משהוא החליט לעשות והוא טעון שכך זה יעזור. הבעיה שהוא לא לוקח את זה כבדיקה צינית אלה "כהדרך" להלחם בתאונות הדרכים. אין לי בעיה עם זה שיעצרו נהגים על מהירות ושיכנסו בהם חזק, כל עוד זה לא על חשבון פתרון אמיתי לבעיה.

לילינבלום 22 בלבוש נאון

לפי כמה שנים נפתח פאב לילינבלום 22 כשם הכתובת שם המקום, פאב חשוך ושחור אבל עם הרבה מצב רוח (למרות צבעו השחור). נראה שסטפן ועופר הבעלים המשיכו לדרך חדשה והמקום החליף בעלים. המקום היום נראה הרבה יותר בהיר ועם הרבה צבעי נאון ושונה לחלוטין. רחוב לילינבלום התמלא בפאבים בשנים האחרונות, כאשר לכל פאב היה את הייחוד שלו ותמיד היה לי את המקום בלב ללילינבלום 22 על גווניו השחורים, החלון הקטן והארוך ומצב הרוח השמח במקום. היום יצא לי לבקר באזור ואיך אפשר בלי לקפוץ ללילי, כך קראנו למקום, לפגוש פרצופים מוכרים וגם לא. המקום בגוונים הבהירים החדשים נוצץ כמו מנורות נאון מתחת למכונית של "החברה" ובאור הבהיר כל הקסם נגוז לו.

ארוחת בוקר

היום בכל בית קפה שמכבד את עצמו ניתן להזמין ארוחת בוקר ישראלית. יש בכך צדק רב, אנחנו אוהבים את בארוחה הזאת - ביצים, סלט, לחם, גבינות, כמה תוספות שתייה קרה ולסיום גם שתייה חמה. כעת משהוא יכול להסביר לי למה בהרבה מקומות את הארוחה הזאת, שאנחנו כל כך אוהבים, ניתן להזמין רק עד הצהריים? אני לא מבין יש בעיה להכין או להגיש את הארוחה הזאת גם אחר הצהריים או בערב? ארוחה זו לא יכולה להיות גם ארוחת ערב נהדרת?

קיר רויאל

לכבוד השנה חדשה נהוג לשתות שמפניה, אבל זה לא בתקציב שלנו. שמפניה זה לא סתם יין תוסס זול, שמפניה זה יין שעובר תהליך מיוחד של תסיסה בבקבוק וכדי שנוכל לקרוא לו שמפניה הוא חייב להיות מיוצר בחבל שמפין בצרפת. שמפניה אומנם לא בתקציב של אנשים רגילים כמוני אבל יין נתזים טוב, ברוט, עם תג מחיר בסביבות ה 70 ש"ח הוא בהחלט פתרון סביר. עם אתם רוצים לשפר את הברוט שלכם הפתרון הוא קיר רויאל, אין לי מושג לשם של המשקה הזה, אבל דבר אחד בטוח השם קיר עושה עוול למשקה העדין הזה. קיר רויאל הינו שמפניה (או ברוט) עם תוספת קטנה של גרנדי, כמובן שמומלץ לשתות את זה בכוס גבוהה. גרנדין שהינו תרכיז רימונים שבנוסף לתוספת מתיקות וצבע אדמדם למשקה מוסיף גם את המטיב היהודי של רימונים לכבוד השנה החדשה.

דמי כניסה לפאב בערב השנה החדשה

כאילו לפי הזמנה השנה נגמרת מסוף השבוע, כלומר מקומות הבילוי שגם כך מלאים בסוף שבוע יהיו מפוצצים. כמו שאני ואתם יודעים את זה גם בעלי המקומות יודעים זאת וכמובן שהם ינצלו זאת עד כמה שהם יכולים. אני לא ידוע מה צורת הבילוי האהובה שלכם בערב השנה האזרחית החדשה אני מעדיף לקפוץ לפאב לשתות איזה משקה קטן לכבוד שנה חדשה ומוצלחת. אבל אני מודיע לכם שאני לא מתכוון כלל לשלם כניסה לפאב לצורך כך. למה אני אומר לכם את זה? היות ואני מבין שבעלי פאבים החליטו לגבות דמי כניסה לפאב בערב זה. אני לא מתכוון לומר לכם מה לעשות אבל כאמור אני לא מתכוון לשלם דמי כניסה לפאב.

מקום לא לבקר בו

לפני שבוע בשבת בצהריים קפצתי עם חברים לאכול ארוחת בוקר מאוחרת, "בוהריים" ב Le Central בשדרות רוטשליד בתל אביב. אני חייב לציין שהאוכל היה טעים, רק מאוד חבל שהשרות שם היה מתחת לכל מה שאני רגיל מהשרות בארץ. ידידה שלי שהזמינה קולה ממתינה עד היום לכוס שביקשה משלוש מלצריות ועדיין לא קיבלה, כמו כן את המאפרה שהיא ביקשה קיבלנו רק לאחר שחצי שעה. גם האוכל שהיגיעה, שכאמור היה באמת מוצלח, לא הגיעה יחד. אני לא מתכוון לכך שחלק מהמנות מגיעות וחלק מהמנות עדיין לא (שזה מה שקרה), אני מתכוון שאת הסלט שאמור להגיע יחד עם הארוחה פשוט לא הגיעה כלל והיה צורך להזכיר למלצרית את אותו. אם חשבנו שיש לנו פשוט חוסר מזל אז אפשר היה לראות בשולחנות ליד שהמצב לא יותר טוב – צרת רבים חצי נחמה.

MESSA

היום שמעתי מושג חדש Chef Restaurant, במסעדות היום כבר לא קוראים לזה fusion. כך Messa ברחוב הארבעה 19 בתל אביב מסעדה ובר, מקום חדש שנפתח לפני שבועיים, כאשר המסעדה והבר מופרדים בשני חדרים גדולים. המקום מאוד מושקע המסעדה בצבעים של לבן והבר בצבעים כהים. במסעדה לא יצא לי להיות ולכן אני לא יכול לתת חוות דעת ה Chef Restaurant שלדעתי זה שם חדש ל fusion שפעם היה מאוד IN ומסתבר שכבר לא. בבר שבו כן ביקרתי מצוות על ידי צוות מקצועי שזה לא המקום עבודה הראשון שלו ולכן הם מסתדרים נהדר בין כל בקבוקי האלכוהול שיש שם ויש שם באמת מבחר מדהים, במחירים סבירים יחסית. לגבי הקהל גם על זה קשה לי לספר לכם הרבה היות ומשבע וחצי עד תשע בערב שהייתי במקום, אני לא חושב זה הקהל המייצג לכן תצטרכו לבדוק זאת לבד.

נהגי המונית של היום זה לא מה שהיה

בעבר כאשר הייתי צריך למצוא איזה רחוב בתל אביב והייתי יכול לשאול ברמזור נהג מונית, כמובן שהוא היה יודע את התשובה. היום המצב שונה יש הרבה נהגי מוניות שהם עולים חדשים וכאשר אני נכנס למונית ומבקש יעד מסוים הם אומרים לי אין בעיה, פותחים מפה ומחפשים את היעד. בטוח שאין מה לדבר איתם על פוליטיקה, אבל לא צריך לדואג לנהוג כמו נהגי מוניות הם כבר יודעים.

כרטיסי ביקור

אנשי עסקים, חברות, חניות ועוד רבים אחרים משתמשים בכרטיסי ביקור, זה מובן וברור. מה שלא ברור לי זה הסטנדרט של הגודל שלהם חוץ מקלסתרים מיוחדים עבור כרטיסי ביקור אין אפשרות נוחה לשמור אותם. רוב הארנקים מאפשרים לשמור מספר כרטיסי אשראי ומקום זה היה יכול להיות נוח לשמור גם כרטיסי ביקור אם הם לא היו קצת גדולים יותר. אם אתם מתכננים להוציא כרטיס ביקור בקרוב תדאגו שהגודל שלו לא יהיה גדול מגודל של כרטיס אשראי - נכון זה לא גודל סטנדרטי אבל כך יהיה קל לשמור אותם. אחרי הכול אם אני לא יכול לשמור את כרטיס הביקור בצורה נוחה הוא ימצא את מקומו בפח או במקרה הטוב במגירה ללא שימוש.

אם זה מספיק ישן אז זה חדש

אם נזכרים במשהו מאוד ישן שאחרים לא שמעו עליו כלל זה חדש להם.

תנור לבנים

יש מספר מאכלים שיוצאים טוב יותר בתנור לבנים, הבעיה היא שבדרך כלל אין לנו אחד כזה במטבח. הפתרון הוא כל כך פשוט, לקחת גוש שיש בגודל התבנית שלנו (קל להשיג את זה בכל מקום שמוכרים שיש) להכניס לתנור לחמם וכעת ניתן להכין על משטח השיש (בתוך התנור כמובן) מאכלים כאילו יש לנו תנור לבנים – נכון זה לא הדבר האמיתי אבל זה הקרוב ביותר שאני יכול להציע לכם.

אני ממתין להזמנה לטעום את פיצה שלכם.

להגשים חלומות

הפרסומת של הלוטו בניו יורק בעבר הייתה "כל מה אתה צריך זה דולר וחלום". אני לוקח את המשפט הזה עם משפט אמריקאי מפורסם אחר "יש לי חלום" ועושה את האחד ועוד אחד שלי. לדעתי לא כל חלום ניתן להגשים בעזרת זכייה בסכום כסף (נכון שלא הייתי מתנגד לזכייה בלוטו), יש הרבה מאוד חלומות שניתן להגשים אם רק נתאמץ ונשקיע את הזמן לכך אז מה עוצר אותנו מלעשות זאת?

הפקת מקור בטלוויזיה הישראלית

הזכיינים לשדרים בטלוויזיה בארץ צרכים לספק הפקות מקור, כלומר תוכניות הפקה בשפה העברית של סדרות ותוכניות. רק חבל שהראש היהודי של זכיינים אלו מצליח להוציא את רוב הפקות "המקור" בצורה של תוכניות מחו"ל בגרסה ישראלית. אני אישית רוצה לראות הפקות מקור אמיתיות שידחפו את התחום הזה בארץ במקום לשלם זכויות לחברות בחו"ל מהם קונים את הרעיון.

תסביך האגו של אסף הראל

האם גם לכם זה צורם שבתוכנית כל לילה עם אסף הראל בערוץ 10 האורחים יושבים בכורסה ממש נמוכה בעוד אסף יושב גבוהה. אם זה לא מספיק, יש להם גם מדף קטן מתחת לשולחן עבור כוסות המים של האורחים – כלומר זה השולחן שלי ולכם "האורחים שלי" יש מדף קטן. אני לא יודע, כפולני שגדל על "זה לאורחים", כלומר לאורחים הטוב ביותר - זה נראה לי כמו תסביך אגו

חדשות בארץ

רק בארץ אם אנחנו שומעים רצף של כמה שירים שקטים ברדיו, אנחנו בטוחים שקרא משהוא רע.

רק בארץ אם שומעים חדשות פעם ביום ברדיו - קשה להבין מה קרה. היות וחדר החדשות בטוח ששמענו את כל החדשות הקודמות אז למה לחזור על מה שכבר נאמר.

רק בארץ ב 12 בלילה גם אם זה באמצע סדרה או סרט יש מבזק חדשות - גם אם אין שום דבר מעניין לדווח עליו.

מוזר אבל רק שידור ישיר של ספורט יכול לדחות מהדורת חדשות בטלוויזיה.

מה זה אומר עלינו?

תרגיל מצליח של צה"ל

חבר שלי בעבודה הינו שליש במילואים. לפני זמן מה היה ביחידה שלו תרגיל הקפצה "חד יומי". כאשר חלק מהיחידה המשיכו בפעילות גם ליום המחרת. עד כאן הכול הגיוני וברור, אבל זה שהצבא ניסה לחסוך ימי מילואים ולתת לכל היחידה כולל מי שנשאר גם למחרת אישור "חד יומי" בלבד זה לדעתי חוצפה. יש לי הרבה בבטן על כך שהצבא קורא למילואים רק לאחוז קטן מהאוכלוסייה, אבל גם אלו שכבר כן מגיעים לשרות מילואים צרכים לריב עם הצבא על מה שמגיע להם, לפי חוק, זה ממש חוצפה.
כמובן שבסוף כולם קיבלו את מה שמגיע להם לפי חוק, הפעם תרגיל המצליח לא הצליח לצה"ל – אבל זה היה כרוך במריבות של חברי השליש עם היחידה הסדירה.
מניסיוני האישי לצערי אני חייב לציין שאני יודע שזה לא מקרה יוצא דופן, אלה שיטה שצה"ל נוקט בה לאחרונה.

עוד מזל שאני קרח

לפעמים שאני סוגר אחרי את הדלת בשירותים בתי קפה ומסעדות אני מרגיש שפריץ קטן בראש. יש שם מתקן קטן שאמור להפיץ ריח טוב בחלל, אבל משם מה הוא מכוון לא נכון כלפי הנכנס. המזל שלי שאין לי שער על הראש שיספוג את הריח ה"נחמד" הזה, כמו כן אני יכול לשטוף את הראש בסיום - אחרי הכול אני לא צריך שמפו לצורך כך.

מזל שאני קרח

כאשר יוצאים לבלות בפאבים או ברים בערב יש שם עשן וריח של סיגריות. היות ואני קרח אין לי שער על הראש שיספוג את הריחות האלו.

גם כן מזל

אם ציפור חרבנה אליכם נהוג לומר זה מזל, הכוונה היא שמזל שפרות לא יודעות לעוף.

פורט במקום יין אדום

לשתות כוס יין אדום בערב כאשר יוצאים זה נחמד אבל אולי לא הכי מקורי, יש אפשרות להחליף את כוס היין בכוסית פורט, PORT. מקור הפורט מפורטוגל זהינו יין אדום שעבר תהליך נוסף וכעת הוא קצת מתוק יותר ועם קצת יותר אלכוהול כ 20 אחוז, אבל אל תחשבו בכלל להשוות אותו ליין אדום מתוק זה לגמרי לא דומה, הפורט הרבה יותר עדיין עם ארומה ומגוון טעמים. נהוג להגיש את הפורט בכוס פוני, כוס דקה עם רגל, משהוא כמו כוס יין רזה – לבריאות.

פעם שלישית גלידה

מושג זה שאני מכיר כבר כל החיים נשמע מוזר משהוא ורק לאחרונה קיבלתי הסבר מהיכן הוא בא, מאנגלית. אין לי מושג עד כמה ההסבר הבא באמת נכון, אבל הוא נשמע מטומטם מספיק בשביל להיות כזה.

ישנו מושג באנגלית: Third time I'll scream היות ו I'll scream נשמע כמו Ice-Cream, כלומר גלידה. יכול להיות שבעיות שמיעה, חוסר הבנת השפה האנגלית או בבדיחות משהוא הכניס את המושג לשפה העברית: פעם שלישית גלידה.

באמריקה כמו באמריקה - שעות העומס בבנין

לפני מספר שניים יצא לי לגור תקופה במנהטן (ניו יורק) ואני רוצה לשתף אתכם במספר חוויות שלי משם. לא לחינם המושג האמריקאי 9 ל 5 כל כך מוכר, האמריקאים (בכל אופן בני יורק) עובדים משעה 9 עד שעה 5. כאשר אני אומר 9 אני מתכוון שרובם ב 9 מגיעים לעבודה וזה יוצר עומס גדול מאוד. כאשר אני מדבר על עומס כבד, העומס כבר מתחיל בבנין בו התגוררתי בקומה 22. בבנין היו שתי מעליות וכאשר יצאתי בשעות העומס זמן ההמתנה למעלית היה ארוך מאוד. כאשר סוף סוף הגיע מעלית ברוב המקרים המעלית הייתה מלאה. ברגע שכבר הצלחתי להיכנס למעלית היא הייתה נעצרת בכל קומה וכבר אחרי שתי קומות היא הייתה מלאה אבל עדיין ממשיכה לעצור בכל קומה. כך נוצר מצב שמשך הזמן מרגע שיצאתי מהדירה עד ליציאה מהבניין היה יכול להמשך חצי שעה. אם אתם שואלים למה לא להשתמש במדרגות אז אתם צרכים לקחת בחשבון שהמדרגות משמשים בעיקר כמקום איסוף הזבל. כך שלרדת 20 קומות (אין קומה 13 וקומת הקרקע היא קומה מספר 1) בריח של זבל אינו רעיון מרנין על הבוקר.

וילונות כתומים

יש לי בסלון פרקט, ספות בצבע כחול וכורסת טלוויזיה בצבע צהוב (אולי חרדל) זה נותן קצת אווירה קרה. החלטתי להכניס קצת חום וצבע לסלון שלי לאחר שקיבלתי מספר המלצות אני כעת מחפש וילונות בצע כתום (עוד לא מצאתי), זה יהיה מעניין לראות את שילוב הצבעים יחד. אני מבטיח לעדכן את התרשמותי הלא אובייקטיבית בנושא. כמו כן אני עדיין מחפש גופי תאורה יפים לדירה ואני חייב לציין שעדיין לא מצאתי מקום שקולע לטעם שלי – אבל החיפוש הינו חלק לא פחות חשוב מהמציאה

מוזיקה עברית בימי שני

בסטאוט (רחוב הארבע 16 תל אביב) בימי שני יש מוזיקה עברית (כמובן על המוזיקה DJ מיקה הגדולה). זה פשוט מדהים כמה עד כמה בסופו של דבר אנחנו אוהבים מוזיקה עברית, אין לי הסבר אחר, בימי שני בסטאוט פשוט מלא. לא רק באנשים גם באווירה וגם יש מבצעים על בירה וויסקי. אני הייתי אהבתי וממליץ לכם בחום (מה עוד צריך בחורף).

פיתה במגבת

אני כמו ישראלים רבים אוהב פיתות ואני שומר תמיד כמה פיתות במקפיא, הבעיה היא כיצד להפשיר פיתה ולא ליבש אותה. הפתרון פשוט לעטוף את הפיתה במגבת מטבח ולהכניס למיקרו בעוצמה מכסימלית לדקה אחת. אומנם זה לא יוצא כמו פיתה טרייה אבל זה מאוד קרוב.

מחר יום ללא קניות

היום שמעתי בטלוויזיה שמחר יהיה יום ללא קניות, המטרה של היום זה לפי מה שהבנתי היא להוריד את כמות הקניות הלא נחוצות. מוזר לי שרק היום בערב שמעתי על כך לראשונה, אם מתכננים יום כזה ואנשים לא שומעים על כך איזה תכנון הוא זה ואני מחשיב את עצמי למעודכן במה שקורה בארץ. מי גם מתכנן יום כזה ביום שישי שהינו היום הפנוי היחיד שלי לקניות חשובות וגם לא כל כך חשובות ואני מאמים שכך הוא המצב לגם רבים אחרים. כמו כן כעת לקראת סוף השנה יש מבצעים טובים. מוזר לי היום לא אחד באפריל אבל ההודעה הזאת נשמעת לי כמו מתיחה, או חוסר ארגון מוחלט אחרי הכול סיכוי לאי ההצלחה לכך מובטח.

ארוחה בטפאו

ברחוב הארבע צמוד לאונמי נמצאת טפאו, טפאס בר מדהים. למי שלא מכיר מומלץ לבקש מהמלצרית (או מהברמן אם יושבים על הבר, אני ממליץ על הבר לראות איך המנות שלכם מוכנות - מדהים) לבחור לכם את המנות. חווית טעים מובטחת לכם, השאלה האם אתם מספיק פתוחים לכך. וכמובן בסוף הארוחה מומלץ לסיים בשרי של אדי (מיצר כמובן על ידי אדי ואשתו אורלי בביתם).

מזל דגים הוא כמו בצל

מזל דגים הוא כמו בצל יש לו הרבה שכבות. כל פעם שמקלפים שכבה מגלים תכונות שונות. לאחר שמקלפים את כל השכבות נשאר בעצם כלום. אם אתם חושבים שבעצם המסר שאין במזל זה את העיקר פספסתם בגדול. כל השכבות יוצרים מזל מאוד מגוון שכל השכבות יחד יוצרות את העיקר. אם זה נשמע לכם מוזר פשוט עוד לא פגשתם או לא יצא לכם להכיר באמת מזל דגים. האם כבר אמרתי שאני מזל דגים?

מעברונים בתוך התוכנית

יש מושגים חדשים בשפה העברית שבאים להשלים חסרים שהתרבות והטכנולוגיה החדשה מציבה היום. בערוצים שבהם מציגים תוכניות שאינן מכסות את כל רצועת זמן השידור יש צורך במעברונים, קטעי מעבר שאמורות להשלים את הזמן עד לתוכנית הבאה. נראה לי הגיוני שהמעברונים האלו יהיו בין שני תוכניות כאשר נשאר רצועות זמן עד לתוכנית הבאה, מוזר היה לי לפגוש את המעברונים האלו גם במהלך התוכנית למשל בערוץ National Geographic. מוזר לי הדבר שהערוצים בתשלום ללא פרסומות מכניסים את המעברונים האלו בנוסף לפרומו של הערוץ מספר פעמים במהלך תוכנית ולא רק בסופה. יכול להיות ההיגיון הבריא שלי לא כל כך בריא, אבל אם אני לא יכול לראות תוכניות ללא הפרעות בערוץ בתשלום אז אני לא רוצה את הערוץ הזה. זה אומר שבפעם הבא שאני הולך לחדש את המנוי שלי לכבלים או ללווין את הערוץ הזה השאיר מחוץ לחבילה שלי.

כמו פטריות אחרי הגשם

השבוע התחיל לרדת גשם ובסוף השבוע כל הפאבים היו מפוצצים ולא היה מקום בעמידה.
משהוא יכול להסביר לי את הקשר בין הגשם לבירה?

רום, הכלב של ההורים ושלי גמר את הסוס

15 שנה הוא היה חלק מהמשפחה כלב פוינטר גרמני, אבל היום הרדמנו אותו. אני לא יודע איך לומר את זה בצורה אחרת אבל כך קוראים לזה כאשר הורגים את הכלב במיתת חסד. אני גם לא יודע אם זו מתת חסד או לא אבל הכלב כבר לא הצליח לקום שלא לדבר על לאכול או לשתות. במצב זה הויטרינר הקצה הרחוב המליץ להרדים את הכלב (לצמיתות) והוא עושה חסד עם הכלב ועם המשפחה.

אומנם רום גר (כבר אמרתי חלק מהמשפחה) עם ההורים שלי, אבל כולם אומרים שהוא היה הכלב שלי. זה נכון הינו קשורים מאוד בגלל הפציעה שלו שהוא עוד היה צעיר.הסיפור מתחיל עם הויטרינר בקצה הרחוב וכלבה שלו בשם "אימז" שיום אחד ברחה לו, אמא שלי מצאה אותה ונתנה לה קצת חלב עם מים ושמרה עליה ואני קפצתי לויטרינר לספר לו שהכלבה אצלנו. כאשר הוא בא לקחת אותה הוא ממש ביקש שניקח כלב מפנסיון של כלבים (ההורים המאמצים שלו לא יכולים לעמוד באנרגיות שלו הוא היה בן שלוה חודשים) כמובן ששמחנו לעשות זאת. בפנסיון בחרו לו את השם רום, הייתה לו אחות טקילה ואחת וודקה (למרות שהן היו מזן אחר בכלל). לאחר תקופת מסוימת עד שרום למד להכיר אותנו (אז גרתי עם ההורים) לא שחררנו אותו לבד. לאחר שהרגשתי שהוא כבר מכיר אותנו ולא יברח שחררתי אותו שירוץ, כלבי פוינטר אוהבים לרוץ, כמובן שהוא רץ ועוד איך. הוא עבר את החצר שלנו (שלא הייתה קטנה בכלל) ופרץ לרחוב שם הוא פגש מכונית ושבר את האגן שלו. לי לא נשאר אלה לרוץ אחריו לראות את המכונית המתרחקת (הנהג כלל לא עצר) להרים אותו על הידיים ודמעות בעניים לויטרינר בקצה הרחוב. לאחר ניתוח הכלב עוד היה משותק כמה שבועות טובים וכך הוא שרץ בבית לידי (בתקופה ההיא עבדתי מהבית) וכך נוצר הקשר החזק שלי עם רום.

לימים שעזבתי את הבית הוא נשאר עם ההורים היות ולדעתנו להשאיר כלב לבד בבית כל היום זה לא פתרון טוב לכלב. כמובן שכל ביקור אצל ההורים שלי הוא היה הולך אחרי לכל מקום – כך היה לי זנב חום לבן עם ארבע רגלים וזנב קצר (אני עדיין לא יודע למה לכלבים מהסוג הזה נהוג לקצר את הזנב- אבל ככה קיבלנו אותו). היום אני הולך לארוחת יום שיש אצל ההורים ורום כבר לא יהיה שם.

עבודה ישראלית

היום יצאתי לשאוף אוויר במשך העבודה, בדיוק אז הגנן שעבד על הגינה של המבנה סיום את פעולת גיזום והפעיל את המפוח. אני בטוח שרובכם מכירים את המכשיר הזה שמעזרת לחץ אוויר מאפשר לפזר עלים ושאריות גיזום. היה נחמד לראות איך הגנן מנקה את המדרכות המובילות למבנה לתוך מגרש החניה ושם מסתיר את כל מתחת למכוניות החונות.

האם לפרסם כתבה של שורה או של שאלות?

האם יש לי משפט קצר שאומר את מה שאני חושב:
האם כתבה קצרה לא שווה לעלות אותה לאוויר?
האם אני צריך להוסיף עוד כמה כדי למלות מקום?
האם זה נכון לפתח את הנושא כדי להסביר אותו טוב יותר?
האם כתבה של שאלות (כמו זו) היא לגיטימית?

אם אתם קוראים את הכתבה הזו והקודמת אז את דעתי אתם יודעים

ארוחה עם חברים

יש כייף להזמין חברים לארוחה לדעתי יכול להיות נחמד עוד יותר להזמין את החברים להכין יחד את הארוחה.

המבורגר עם ביצת עין

לאחרונה ההמבורגר נכנס להיות IN ובהרבה מקומות ניתן לקבל מנות יפות שלו. אני לא יודע איך אתם אוהבים את ההמבורגר שלכם אבל אני מעדיף את שלי גדול מדיום ועם ביצת עין מעל. לדעתי שילוב זה מוצלח יותר מהגרסה האמריקנית עם גבינה.

מסיפורי סבתא – גפילטא פיש

אם שאלתם את עצמכם מהיכן נולדה המנה המוזרה הזאת שנקראת גפילטא פיש לסבתא שלי, זיכרונה לברכה, הייתה תשובה לכך. הסיפור מתחיל עוד בפולניה (כמובן) המשפחה רצתה לאכול דג בארוחת החג, אבל לא היו מספיק דגים לכולם (עם כל האורחים והמוזמנים). כך שלקחו את הדג קצצו אותו קטן הוסיפו את מה שהיה בנמצא באותו זמן ויצרו קיצצת דג כך שלכל סועד יהיה דג לארוחה. כמובן שבסיפור של סבתא היה הרבה יותר מפורט ומטובל אבל אני עדיין לא סבתא.

החיפוש אחר החזרת במשפחתי

אם זה לא ברור לכם מהתמונה מימין גדלתי במשפחה אשכנזית וגפילטא פיש הינו מאכל מוקבל אצלנו בארוחת חג. שלא יהיה הנושא הזה פשוט בענייכם היות ומאכל זה נאכל רק עם יש חזרת טובה גם כן. חזרת טובה מה היא? חזרת טובה לדעת משפחתי היא כזאת שהחריפות החזקה שלה הינה ניגוד מוצלח לקציצת הדג המתוק. כך מתחילה אצלנו ארוחת חג בחיפוש אחר החזרת האולטימטיבית כל אחד מביא את החזרת המוצלחת היותר שהשיג ואנחנו מעברים אותה בינינו ומריחים אותה. הכלל הראשון פשוט אם אין לנו דמעות בעיניים לאחר ארחת החזרת הסיכוי שלה להיות מוצלחת נמוך כמובן שתמיד יש את מבחן הטעימה לאחר מכן לראות אם היא באמת חריפה. אני חייב לציין שהחיפוש עדיין נמשך ועדיין לא מצאנו את החריפות שלנו – ואנחנו בכלל אשכנזים.

לחיים

כאשר אנחנו שותים משקה נהוג להשיק כוסות ולומר ברכה. כאשר עושים זאת עם בחורה חשוב להביט בעיניים, אחרת הברכה לא תצליח, כך בכל אופן הן תמיד אומרות לי. אז לחיים ו"עיניים"

סאוור למשקה

אני רוצה להציע לכם דרך קלה ופשוטה לעדן את המשקה שלכם. לא משנה מהו הרעל (המשקה) שלכם לרוב המשקאות ניתן להוסיף סאוור וכך לעדן אותו. זה הולך עם כל המשקאות שהם לא על בסיס שמנת כמו: ויסקי סאוור, וודקה סאוור, אמרטו סאוור, בקרדי (או כל רום אחר) סאוור והרשימה עוד ארוכה.
מה זה הסאוור שאני מדבר עליו? סאטטר הינו מיץ ליים ובכל חנות משקאות (גם בחלק מהסופרים) ניתן למצוא ליים ג'וס בקבוק ירוק שעולה כמה עשרות שקלים בודדים – מומולץ לשמור בקירור. תמזגו מנה מרעל שלכם תוסיפו כמות נדיבה (לפי הטעם) של סאאור (ניתן להוסיף גם קרח) לערבב, ניתן להגיש עם פלח לימן (או רצועת לימון) לקישוט. ההצלחה מובטחת – לחיים.

ויטמין C

החורף מגיע בקרוב ונוכל להרגיש אותו לא רק יהיה יותר קר וגשום, גם השפעת תתחיל לחגוג. תרופת סבתא (אמא שלי היא כבר סבתא – ולא בזכותי) אומרת שלקחת כדור של 1000mg ליום עוזר לחזק את הגוף ולהימנע מהדבקות וכמות כפולה עוזרת אם כבר נדבקנו.
הסיים כמו פולניה טובה אל תגידו שלא אמרתי לכם.

פורטל אבטחת מידע ישראלי חדש עלה לאוויר

SEC.ORG.IL הינו פורטל אבטחת מידע חדש שבא לעזור לנו לשמור על המחשב שלנו "נקי" הינו תוספת מבורכת לכולנו ואני מאחל להם הרבה הצלחה.

תרשו לי לצטט את אודות האתר

"Sec.org.il "פורטל אבטחת מידע", הוקם בתחילת נובמבר 2004 ועוסק בתחום אבטחת המידע במחשבים פרטיים. האתר מציע לגולשיו מגוון רחב של עזרה, מידע ועדכונים שוטפים בנושא אבטחת המידע. צוות האתר שם לו למטרה לשרת את הציבור ולכן הוחלט כי האתר לא יהיה אתר כלכלי או רווחי. לדעתנו, גורם זה הינו גורם משמעותי אשר יגרום לבידול האתר משאר האתרים השונים ברחבי הרשת.בימינו, הגישה למקורות שונים ללא רשות במחשבים האישיים הולכת ונעשית קלה מיום ליום ולכן חשוב לדעת להגן על המחשב האישי מפני אותם מזיקים.האתר אמור לתת מענה לציבור הרחב אשר מעוניין ללמוד על עולם אבטחת המידע ולדעת להגן על המחשב האישי בצורה טובה יותר.האתר כתוב אך ורק בשפה העברית, ומיועד הן למשתמשים בעלי ידע בסיסי והן למשתמשים בעלי ידע נרחב.כל עדכון אשר יעלה לאוויר, בין אם מדובר בסקירה, מאמר או עדכון לווירוס, יעלה בשפה העברית תוך מתן קישור למקור הכתבה.
כפי שניתן לשים לב, האתר הינו אתר יחודי ואין דומה לו בארץ, לכן כל עזרה מחברי האתר תתקבל בברכה ותזכה את שאר הגולשים בחווית גלישה מעניינת ועדכנית."

קישור לאתר SEC.ORG.IL

חזרה לאוויר

לאחר חופשת קיץ ארוכה – לקחתי חופשה ארוכה וכעת אני חוזר עם חומר חדש.
יצר הכתיבה שוב מדגדג לי באצבעות ואני בטוח שהרווח יהיה שלכם.

משפט מסרט

אתמול בסרט שאיני זכור את שמו משפט נחמד

תחייה את חייך כאילו זה היום האחרון,
יום אחד זה יהיה נכון.

לדעתי אם חושבים על כך זו צורת ראיה אופטית לחיים.

אוכלים חבלים

אצלנו בבית אוכלים חבלים, כלומר ההורים של תמיד אומרים על תשאיר את האוכל חבל לזרוק.

אין כמו אמא

בסופי השבוע האחים שלי ואני נפגשים אצל ההורים לארוחת סוף שבוע אצל ההורים. כל פעם אמא שלי אומרת היה לי היום יום עמוס ובאמת היה לה כזה, לכן היום אין הרבה אוכל. כלומר יהין רק שלושה סוגי סלטים לפחות שני סוגים של מנה עיקרית ו.... בסוף הארוחה עוד נשאר לנו אוכל לקחת הביתה

טעם נרכש

כתינוקות אוהבנו בעיקר מתוק ועם הזמן למדנו גם לאהוב טעמים אחרים. אני התחלתי לאכול דגים רק לפני 10 שנים, לפני זה כלל לא אהבתי את זה והיום אני מת על דגים – אחרי הכול אני מזל דגים. בירה היא עוד דוגמה נהדרת לטעם נרכש היא מרה ואני בטוח שאף אחד מחובבי הבירה לא מצא אותה מדהימה בפעם הראשונה.

אני לוקח את הרעיון הזה צעד נוסף האם אפשר לרכוש אהבה לכל טעם? אני משאיר לכם את השאלה פתוחה.

תסביך שמשון

לכולנו יש תסביך אחד או יותר ואני רוצה להגדיר כאן עוד אחד ולא רק כדי להפריח אותו. כולנו ידועים שחוזקו של שמשון היה בשער שלו. כידוע לנו בארץ (אולי בגלל המים) הגברים שבננו מגדילים את המצח עם הגיל, המפרצים חוגגים והשער שלנו נושר. אז חברה ברצינות למשוך שער ותספורת בין גוריון לא באופנה, תעשו גלח לי זה עשה רק טוב. תאמינו לי זה נהדר לקיץ ובחורף אני מקווה שכובע גרב שוב יהיה באופנה.

לשחק עם הגדולים

אחת החווית בטיול בארה"ב הינה לשכור רכב ולנסוע להכיר את הארץ הגדולה הזאת. רוב הכבישים נוחים מאוד עם מספר נתבים לכל כיוון, אבל לפעמים הם מתמשכים ומתמשכים מיילים על גבי מיילים, שעות של נסיעה. כדי להספיק לראות את הערים ביום את הנסיעות בטיול האחרון שלי עשיתי בשעות הערב המאוחרות. כעת צריך לשמור על ערנות ולא להירדם – יש לכך פתרון.
כמונו המטילים יש עוד תנועה בכבישים משאיות שעושות מיילים רבים וגם בשעות הערב המאוחרות. לנהגי המשאיות יש בעיה לדעת שהם סיימו את האכיפה שלהם, לכן נהג משאית שמשאית אחרת סיימה את האכיפה שלה עליו מהבהב באורות הקדמיים פעם אחת וכעת הנהג במשאית העוקפת חזור לנתיב הימני ומדליק ומכבה את האורות האחוריים של המשאית לומר תודה (ויש להם ים של מנורות שם מאחור).
מספר משאיות נוסעות שיירה וכל פעם האחרון אוכף את השיירה וכך הם מעברים את הזמן של הנסיעות הארוכות. אין שום בעיה להצטרף למשחק זה פשוט כאשר משאית אוכפת אותך להבהב פעם אחת אם הארות והיא תחזור ימינה ותומר תודה עם כל התאורה האחורית שלה. כעת שאתה אוכף היא תסמן לך ותחזור לנתיב הימיני ותלחץ פעם אחת על הבלמים לומר תודה (לך לא תהייה תאורת יום עצמאות מאחור, אבל נהג המשאית יראה גם את זה).

גברים ומסטיק

אם אתם שואלים את עצמכם למה לא רואים הרבה גברים עם מסטיק, יש לי תשובה בשבילכם:

זה דבר ידוע שגברים לא מוצלחים כל כך בחלוקת קשב ובריבוי משימות. היות וכך גבר שאוכל מסטיק והלך יש סיכוי טוב שהוא  עלול ליפול :-)

הדירה מעל

לפעמים קבלן מחליט מסיבה זו או אחרת שהדירות בבנין יהיו שונות בכל קומה. זו נותן לנו את האפשרות למצוא בבנין מסוים דירות שונות שאחת מהן תהיה מתאימה לרצונכם. כל זה טוב ויפה אבל יוצר מצב מוזר שחדר השינה בדירה מסוימת יכול להיות מתחת לחדר אחר (לא חדר השינה) בדירה מעל. כלומר כאשר הולכים לישון בחדר השינה יכול להיות שהחדר מעל הוא הסלון לדוגמה והולכים  בו האורחים על עקבים. או יותר גרוע שמיקום המתאים בדירה מעל למדחס של המזגן יהיה מעל חדר השינה. אם אתם הולכים להיכנס לדירה בנוסף לכל הבדיקות שלכם מומלץ לבדוק גם מה יושב לכם על הראש שם.

פרקט

בעבר היה נהוג לכסות את הרצפה בחדר השינה בשטיח מקיר לקיר. יש בחמימות של השטיח משהוא מפנק, אבל שטיחים צוברים אבק, לכלוך ולא נדבר על כך שאם נשפך לכם משהוא על השטיח זה משאיר כתמים. כמו כן שטיחים דורשים אחזקה לא קלה ואורך החיים שלהם לא מדהים. אולי כדי לכם לחשוב להכניס במקום זאת פרקט? אין לדעתי צורך בפרקט מעץ אמיתי (אם יש לכם את היכולת הכספית נהדר), היום פרקט לימינציה הינו חזק, עמיד, זול וגם קל ביותר לניקוי - סמרטוט לח מוריד כל לכלוך.  אני בחרתי לצפות את כל הבית בפרקט כזה. יש היום סוגים שמחוברים ללא דבק וגם עמידים למים במחיר שעולה פחות מרצוף קרמיקה. תחשבו על זה.

דראגון פלסטר

למי לא נתפס הגב לפעמים, גם אני לא מחוסן מכך ולאחרונה גם לי היה הכבוד המפוקפק הזה. טיפולים שמנים סינים ותרופות סבתא אחרות לא עזרו לי להשתחרר מגב מה שכן עזר לי זה דראגון פלסטר. מדביקים את הפלסטר הזה במקום התפוס ההוא מחמם ומשחרר חומר בשם לאנולין (אין לי מושג מה זה - אבל זה עובד). את הפלסטר משאירים על המקום התפוס כמה שעות טובות (לפי ההסבר על המוצר עד 24 שעות) לי זה עזר אחרי 12 שעות. טוב לדעת ושלא נצטרך.

כתבות מחודשים קודמים

לכל מי שנכנס לאתר רק לאחרונה ואהב את מה שכתבתי אני ממליץ לקרוא את הכתבות הקודמות מחודשים קודמים.

יין בגקו

אני לא בטוח לא מחדש לרבים אם אני מספר לכם שבג'קו (הרצל פינת אחד העם ליד מגדל שלום) אפשר לאכול דגים ומאכלי ים במחיר שווה לכל נפש. אבל לא רבים יודעים שמומלץ לעשות זאת שם עם בקבוק יין. השבוע הזמנתי שם בבקבוק יין שרדונה גמלה (של יקבי רמת הגולן) במחיר של 70 ₪ בלבד. לא זו טעות של המלצרית מחירי היינות שם גם כן שווים לכל נפש – אז מה יותר טוב מחברה טובה אוכל טוב ויין טוב במחיר טוב?

כמה מילים על הסיכון בראוטר אלחוטי

אנשים נוטים לחשוש מדברים שהם אינם מכירים ואני חייב לציין שיש צדק בכך. אני גם רוצה לציין שללא ההתגברות על החששות מהלא נודע קולומבוס לא היה מגיע לאמריקה (למרות שניסה להגיע להודו), היות והוא לא היה יוצא כלל למסע שלו מרוב חששות. אנשים גם כן חוששים להתקין בבית ראוטר אלחוטי בגלל חשש שיפרצו להם למחשב גם זה מובן. האם בגלל החשש מפריצה למחשב מאינטרנט אנשים לא מתחברים לאינטרנט – נהפוך הוא, בארץ החדירה של האינטרנט המהיר מגדולות בעולם. אני רוצה לשתף אתכם בכמה מחשבות שלי בנושא.

אני אישית לא רואה הרבה קופצים להתקין ראוטר אלחוטי בבית שהן להם חיבור לאינטרנט. האינטרנט ידוע לרבים כאזור לא בטוח בגלל הקרים שמנסים להיכנס למחשב שלנו דרך רשת זו או דרך דואר אלקטרוני. היות וכך כל מי שמתחבר לאינטרנט מהמחשב שלו דואג להגן על המחשב שלו מפני הקרים. נכון יש לחשוש מהקרים בעת שימוש באינטרנט ולכן יש להגן על המחשב עד כמה שאנחנו יכולים, אבל זו תהייה שטות לדעתי לא להתחבר לאינטרנט בגלל החשש הזה ולהפסיד את כל החגיגה. באותה צורת חשיבה אם ראוטר אלחוטי בבית משפר לכם את איכות החיים אני חושב שאתם צרכים להגן על המחשב שלכם אבל לא לוותר על היתרונות שראוטר אלחוטי נותן לכם.

כאשר המחשב האישי שלנו מתחבר לאינטרנט יכול להיות שהמידע שלנו כבר לא יהיה כל כך אישי, היות והקרים מנסים להיכנס אליו לכן אני אישית לא שומר במחשב שלי נתונים רגישים כמו מספרי כרטיסי אשראי בצורה גלויה. אני משתמש ב Firewall ובאנטי וירוס כמו כן אני מגבה את נתונים שלי. אני מאמין שעד כאן לא חידשתי לכם הרבה, בכל אופן אני מקווה כך. אם המחשב שלי הולך להיות מחובר לרשת אלחוטית אני מאמין שההגנות האלו יעזרו לי, כמו כן הגנת עם סיסמה למחשב גם כן יכולה לעזור.

כעת לאחר הסברים בסיסים אלו באו נדבר על ראוטר אלחוטי. ראוטר אלחוטי הם קודם כל ראוטר, כלומר כלי שמאפשר לחבר מספר מחשבים לרשת וגם מאפשר להם לצאת לאינטרנט. ראוטר אלחוטי משתמש בממשק אלחוטי לחיבור חלק מהמחשבים לרשת הזו במקום חיבור קווי. תווך החיבור של ראוטר אלחוטי בשטח בנוי (כלומר הבית שלכם) יהיה מרחק של עשרות מטרים כמובן שניתן לשפר נתון זה ע"י מגברים ואנטנות מיוחדות. כעת כל מחשב שמתחבר לראוטר הזה יכול לצאת לאינטרנט וגם כן יכול להתחבר למחשבים אחרים ברשת אם יודעים את שם המחשב והסיסמה שלו. אני רוצה לציין שבעוד שהתחברות לרשת האינטרנט דרך ראוטר אלחוטי היא פשוטה התחברות למחשב ברשת היא קצת יותר מורכבת (אני לא מתכוון להעמיק כאן בנושא זה).

כלל הברזל שלי בנושא אבטחה הוא שאין מנעול שאינו ניתן לפריצה, השאלה היא עד כמה מאמץ צריך כדי לפרוץ אותו ומי מנסה לפרוץ אותו. כך גם בנושא האבטחה של המחשב האישי שלכם הן בחיבור לאינטרנט והן בחיבור עם ראוטר אלחוטי. כמו שאמרתי בסעיף הקודם התחברות לאינטרנט דרך ראוטר אלחוטי יחסית קלה – מה הנזק שיכול להיגרם לכם מכך? אובדן רוחב הפס במחשב שלכם שבשימוש ע"י המחשבים האחרים ברשת (גם מחשבים רצויים וגם לא רצויים). הרבה פחות מפחיד מכניסה למחשב שלכם ע"י משהוא לא רצוי.

באו נדבר קצת על סטטיסטיקה. כאשר אתם מתחברים לאינטרנט לכמה מחשבים אתם חושפים את עצמכם - מספר ענק של משתמשי אינטרנט בכל העולם. חלק קטן (אבל מעצבן) בטוח מנסה להיכנס למחשבים של אחרים וגם לשלכם. כאשר אתם מתקינים בבית שלכם ראוטר אלחוטי לכמה מחשבים אתם חושפים את הרשת שלכם (כאמור עשרות מטרים) - אחדים ברובם שכנים שלכם. אני לא יכול להיות בטוח שהבן של השכנים שלכם הוא לא הקר, אבל הסיכון שינסו לפרוץ למחשב שלכם מהאינטרנט הוא גדול ברבה מאוד מאשר ינסו לפרוץ למחשב שלכם מהרשת האלחוטית שלכם.

שלא תבינו אותי לא נכון - אני לא אומר לכם לסמוך על הסטטיסטיקה ולא להגן על הרשת האלחוטית שלכם. אני אומר שהסיכון שאתם לוקחים הוא קטן ושווה את היתרונות שרשת זו מספקת לכם. אם מספרים לכם סיפורים שניתן לפרוץ כל רשת אלחוטית דעו לכם שזה נכון אבל הרבה יותר קל לפרוץ למחשב שלכם דרך האינטרנט. כמו כן אם אני חושב על כך, אובדן רוחב הפס יכול להיות לא נוח כאשר אני מנסה להוריד תוכנות מאינטרנט אבל אני יכול לחיות עם זה. במקרה הגרוע שאם כבר משהוא יכנס למחשב שלי הוא יוכל להוציא למחוק לי אותו והתקנה מחדש זה לא כייף אבל אני גם יכול לחיות עם זה. כמו כן אם משהוא פורץ למחשב שלי הוא גם יוכל לשלוף את המידע הסודי שלי – את הכתבות שעוד לא פרסמתי – אם זה יהיה לי קצת קשה לחיות אבל אני אתגבר. במילים אחרות באו ניקח את הסיכונים בפרופורציה.

סנדביץ עוף בלילנבלום

בפאב ברחוב לילנבלום 22 כבר נמצא איתנו כמה שנים טובות, התפריט שם עבר מספר שינויים אבל מנה אחת נשארה שם עוד מהיום הראשון - סנדביץ עוף. יש סיבה טובה לכך שהמנה הזאת היא היחידה שנשארה, פשוט מנה מוצלחת ופיקנטית, אני אישית מעדיף להוסיף גם כן קצת טבסקו – טוב קצת חריף הולך לי טוב מאוד עם אלכוהול.

לישון כמו תינוק

יש הנוהגים לתאר שינה טובה כלישון כמו תינוק. את זה אני לא מבין זאת - תינוק מתעורר כל שלוש שעות לאכול.

שיפודי אנטריקוט בסטאוט

בסוף החודש סטאוט ברחוב הארבעה יחגוג שנתיים תפריט האוכל עבר שינויים שאני חייב לציין להם לטובה. אם רוצים לאכול משהוא בשרי יחד עם השתייה אין מנה מוצלחת יותר משיפודי אנטריקוט. שני שפודים שבאים בליווי תפוחי אדמה היא מנה לא גדולה במיוחד אבל בהחלט מתאימה לאדם אחד ואפילו לשניים כנשנוש מוצלח ליד השתייה.

התקווה היא ההמנון שלנו

לפעמים כשהמצב קשה לשמור על התקווה הוא דבר חשוב, אחרי הכול "התקווה" היא ההמנון שלנו. אני לא בקי יותר מידי בהמנונים של מדינות אחרות אבל נראה לי מוזר שהתקווה זה ההמנון שלנו, מה זה אומר שאנחנו צרכים להישאר בתקווה בלבד. אני רוצה לשאוף למצב טוב, ההמנון שלי צריך להיות מצב טוב יותר אוטופיה או משהוא כזה. אם אני אומר שההמנון שלי הוא התקווה זה אומר שלעולם המצב לא יהיה טוב יותר ומה שנשאר לנו זה התקווה – מוזר.
שאף אחד לא יבין אותי לא נכון אני לא רוצה לזלזל במדינה ובהמנון, אבל אני אישית לא שואף לתקווה – אני שואף למצב טוב יותר והתקווה היא ההמנון שלי בדרך לשם.

סלט בצל

עוד מתכון של סלט פשוט שקיבלתי מאליסה:
חותכים בצל לטבעות ומכניסים למים רותחים לשלוש דקות (כדי להוציא את המרירות שבו).
מוציאים מהמים מוסיפים מאט מיונז ולמלח לפי הטעם.

בתאבון

כבד קצוץ באלימלך

אלימלך (רחוב וולפסון 35 ת"א) הוא לא מקום חדש, נהפוך הוא המקום קיים משנת 1936. האוכל לא מיופייף ותעשייתי כמו בהרבה מקומות היום, האוכל שם פשוט וביתי כמו שאני אוהב. אני לא יכול לבקר באלימלך בלי להזמין את הכבד הקצוץ שלהם כמובן עם חמוצים ובירה מהחבית, לשבת בחדר באחורי להיכנס לשלווה שהמקום משררה בכל הטרוף היומיומי שאנחנו חיים בו בארץ. כמו כן אפשר לשבת בחדר הקידמי ולשמוע אייך הלקוחות הקבועים מנהלים משם את כל העולם - כך בכול אופן זה נראה.

מוזיקה במכה

אתמול במכה, נחלת בנימין 52 ת"א, DJ רוני הופיע בהופעת בכורה שלו. הבחור שיחק אותה ב Big Time והכניס למקום אווירה ומוזיקה מעולים. אני בטוח שעוד נשמע רבות על DJ רוני וכמובן את המוזיקה שלו.

כבישים אדומים

בשנה נהרגים בכבישים כ 600 איש!!! אני לא רוצה להיכנס למספר הפצועים ובטח לא להפסד הרכוש – אחרי הכול לדעתי חיי אדם שווים יותר מכל רכוש. לפני כמה שנים המשטרה יצאה במבצע של "כבישים אדומים" כדי להלחם בנושא כך לטענת המשטרה. כדי שהמשטרה תצא במבצע היא צריכה לדעת מהם הכבישים האדומים – כבישים בהם יש יותר תאונות קשות ויותר הרוגים. אני רוצה להבין את צורת החשיבה של האנשים שמנסים להאשים את הנהג הישראלי. האם לדעתם הנהג הישראלי ללא ידעתו (ואולי בידיעתו) כשאר הוא נוסע בכביש אדום הוא מתחיל להתנהג בצורה הידועה של הנהג הישראלי – כלומר לנהוג גרוע ולא לפי החוק. כאשר אותו נהג ישראלי נוסע בכבישים אחרים הוא נוהג בסדר ולכן בכבישים האדומים יש יותר תאונות. אחרי הכול איזו סיבה אחרת יש לכך שבכבישים האדומים יש יותר תאונות והרוגים? האם יכול להיות שהכבישים האלו פשוט בנויים הצורה לא נכונה לנהיגה? האם יכול להיות שהתשתית שם גורמת לתאונות? האם הרשויות מחפשות את האשם שוב מתחת למנורת הרחוב של הכביש האדום?

שלא תבינו אותי לא נכון אני לא חושב שהנהג הישראלי הוא מהנהגים הטובים שיש. תמיד אפשר להאשים את הנהג בכל תאונה אחרי הכל אם הוא לא היה נוהג הוא לא יכול להיות מעורב בתאונה – קשה להיות מעורב בתאונת דרכים אם אתה לא על הכביש. אומרים שטייסי חיל האוויר שלנו הם מהטובים בעולם, זה לא אומר ששולחים אותם להלחם עם ציוד מיושן – יש לנו את המטוסים מהטובים שניתן למצוא. באותה צורה כאשר נהג ישראלי (טוב או לא) נוהג בכבישים לא בטיחותיים ולא סלחנים גם הוא טועה לפעמים וזה יכול להיות אני, אתם ואולי ההורים שלכם. אנחנו (הנהגים) אחרי הכל בני אדם ואנחנו טועים לפעמים השאלה עד כמה הכביש גורם לנו לטעות ועד כמה הוא סולח לנו על הטעיות שלו.

בכבישים בהם הוכנסה הפרדה בין הנתבים לכיוונים נסיעה שונים אין יותר תאונות חזיתיות (שהן מהקשות ביותר). זה לא אומר שהנהג בכבישים אלו הוא טוב יותר זה אומר שהכביש בטוח יותר. כמה תאונות קשות וחיי אדם ההפרדה הזאת הצילה? נכון שלהשקיע בתשתית הכבישים זה לא עסק זול כל וכלל, אבל לדעתי חיי אדם שווים הרבה יותר. כמו שכבר אמרתי חיי האדם האלו יכולים להיות שלי ושלכם

הפרסומת ברדיו עובדת

אי אפשר לא לראות את תשדרי החסות בזמן משחקי היורו. מכל תשדרי החסות זאת של רשות השידור לא מסתדרת לי בראש. התשדיר אומר "הפרסומת ברדיו עובדת". אין לי דבר נגד רשות השידור אבל הפרסומת הזאת לא ברורה לי. אם הפרסומת ברדיו עובדת אז למה הם מפרסמים בטלוויזיה?

בהי-טק כמו בהי-טק

בהי-טק כמו בהי-טק המשרדים מתנהלים בצורה שונה ממקומות אחרים.
בחברה בה אני עובד היום, יש מסורת של יום רבעי "פיצוח גרעינים". לא, אני לא מדבר כאן על איזה קוד סודי, אני מדבר על כך שקונים גרעינים אחר הצהריים ועד שנגמר המלאי "מפצחים גרעינים". גם לי זה נראה מוזר בהתחלה אבל מתרגלים לצליל של "פיצוח גרעינים" תוך כדי עבודה.

בהי-טק כמו רק בהי-טק אפשר למצוא נייר תלוי בכניסה למטבחון "לא להיכנס יחפים - נשברה כוס". כלומר מספר לא קטן של אנשים מעדיפים ללכת יחפים במשרד כעניין של שגרה.

בהי-טק כמו רק בהי-טק אנחנו עובדים עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר אבל לא מצליחים למספר את העמודים בצורה אוטומטית בוורד.

בהי-טק כמו רק בהי-טק כולם יודעים הכול על החברה מחיר המניה, כמה מכירות יש לנו, מה בדיוק המתחרים עושים ובעצם מה לא. למרות זאת רק בפגישת החברה נודע לנו שבעצם אתמול בערב קנו אותנו ואחרי חצי שעה לחזור לעבוד כאילו כלום לא קרה.

סלט קולרבי

אני מצרף כאן מתכון שקיבלתי בדוא"ל (דואר אלקטרוני) מאליסה בעקבות קריאת הבלוג הזה – אין צריך לציין שעדיין לא טעמתי אתו אבל לפי אליסה הוא מדהים.

חותכים:
קולרבי לפרוסות דקות,
שן שום קצוץ דק.

מוסיפים:
כף קרם פרש,
כף מיונז,
מיץ מחצי לימון,

להמליח לפי הטעם.

בתאבון ותודה לאליסה.

ליקר צ'ילי בבגסי

ברחוב פלורנטין פינת שדרות וושינגטון יש פאב חביב בשם בגסי (bugsy) בנוסף לאווירה הטובה, האוכל הטוב והמוזיקה שיש במקום ציפתה במקום הפתעה. כהרגלי לנסות דברים חדשים ביקשתי מהברמן משהוא מיוחד לשתות וקיבלתי ליקר צ'ילי עם אזהרה זה חריף ולא מאלכוהול. באמת זה היה חריף אחרי הכול מה אפשר לצפות ממשקה בשם ליקר צ'ילי. את המשקה כך הבנתי מיצרים כמה חברה מרמת השרון (משקה ישראלי) ולדעתי מומלץ לכל אוהבי החריף.

שקשוקה של יום שישי

המתכון הזה של השקשוקה מתאים בייחוד ליום שיש היות ומומלץ לאכול אותו עם חלה טרייה (לא מתוקה). המכון הזה מתאים כארוחת בוקר לשני סועדים.

רכיבים:
6 עגבניות.
3 בצלים.
4 שיני שום.
כף אורגנו.
כפית בזיליקום מיובש (עדיף כמה עלי בזיליקום טרי קצוצים דק).
כף מלח.
כפית פלפל שחור (עדיף גרוס).
כף שמן זית לשימון המחבת.
4 ביצים.

הכנה:
קוצצים את הבצלים ושיני השום.
חותכים את העגבניות לקוביות קטנות (אני מעדיף אותם עם הקליפה).
משמנים מחבת גבוהה ופתוח (חשוב שהיה למחבת מכסה) בשמן הזית ונותנים לשמן להתחמם. מטגנים את הבצלים והשום על אש גבוהה עד שבבצל מזהיב (אני מעדיף לשרוף אותם טיפה).
מוסיפים את העגבניות, המלח, הבזיליקום, האורגנו והפלפל שחור ומערבבים.
מכסים את המחבת עם מכסה וממתנים עד שהתערובת מבעבעת.
מקטינים את האש, מערבבים וממשיכים עד לקבלת תערובת אחידה (כלומר לא מזהים יותר את העגבניות).
אם התערובת יוצאת ממית מידי להסיר את המכסה ולהמתין כמה דקות.
לשבור את הביצים להוסיף על התערובת בצורת ביצי עין.
לסגור את המכסה ולהמתין עד שהביצים מבושלות לפי הטעם האישי.
לסגור את האש, להסיר את המכסה ולהמתין עד שהתערובות לא תהייה מימית (פתרון סבתא זה להניח מגבת מעל המחבת לספוג את הנוזלים – זה עובד).

להגיש כמובן עם חלה טרייה.

שדרוג: ניתן לשדרג את המתכון ע"י טיגון פלפל אדום (אחד) קצוץ דק לפני הכנסת הבצלים והשום – פשוט זה לוקח קצת יותר זמן – אבל שווה.

בתאבון

רחרחנים במחשב האישי שלכם

אני אוהב תוכנות חינמיות במחשב הפיסי (בעצם מי לא). אבל יש לכך מחיר בפיסי שלנו שמחובר בדרך כלל לאינטרנט (החדירה של הפס הרחב בארץ מהגבוהים בעולם) יש לכך חסרונות. מספר תוכנות חינמיות שותלות במחשב שלנו "רחרחן" (איתכם סליחה על העברית – אני מנסה לכתוב כתבה תכנית רק בעברית). הרחרחן הזה עוקב אחר הפעולות שלנו במחשב ובגלישה באינטרנט ושולח מידע זה לחברה שמפיצה את התוכנה (או השד יודע למי). אתם בטח לא אוהבים זאת בדיוק כמוני. טוב לא צריך להילחץ יש מספר אפשרויות להוריד וגם למנוע הפעולה של הרחרחן. לצערנו קיר-האש (שוב סליחה על העברית) המובנה בגרסה הנוכחית של תוכנת חלונות מגן עלינו רק מתקשורת נכנסת בלתי מורשת – אבל מאפשר לרחרחן או לכל תוכנית שרוצה בכך להוציא תקשורת מהמחשב שלנו לאינטרנט. אם אתם חושבים שזה מוזר זה יהיה יותר מוזר בהמשך. נכון שיש אפשרות להתקין קיר-אש דו-כיווני (יש טובים גם בחינם) שמונע גם תקשורת יוצאת בלי רצויה בנוסף למניעת התקשורת נכנסת בלי רצויה. נכון שיש גם תוכנות שמחפשות ומורידות רחרחנים ושאר תוכנות רעות מהמחשב שלנו (יש טובות גם בחינם). אבל כאשר אנחנו מתקנים במחשב תוכנה חינמית ואנחנו מאשרים את רישיון השימוש, רובנו כלל בלי לקרוא אותו, אנחנו מאשרים לתוכנה להתקין את הרחרחן. טוב אז אישרנו אז מה? לפי החוק בארה"ב אם אישרנו בהתקנת התוכנה התקנת רחרחן גם כן, אנחנו לא יכולים להוריד את הרחרחן ולהשתמש בתוכנה – אם נעשה כך אנחנו עוברים על החוק. מוזר מאוד בארה"ב, ארץ חופש הפרט, עבר חוק כזה. אין לי מושג מה החוק בארץ אומר ואיך החוק בארה"ב משפיע עלינו בארץ – עורך דין אני לא, אבל אני בטוח שאתם לא אוהבים הרעיון הזה בדיוק כמו שאני לא אוהב זאת.

עוף בחמש דקות

המתכון הבא הינו ידוע כבר לרבים קל ומהיר להכנה אם זאת התוצאות יזכו למחמאות. חמש דקות הכנה ושעה המתנה (ההמתנה משתלמת).

לוקחים עוף בחלקיו השונים (ירכיים, חזה, פולקה וכו') מפזרים על תבנית עם נייר אלומיניום ששימנו מראש בשמן (אני אישית מעדיף שמן זית).

מוסיפים פרוסות תפוחי אדמה (אפשר גם פרוסות בטטה ובצל).

על כל זה מפזרים אבקת מרק עוף (או בצל) בערך שני כפות לכל חלק של עוף.

כעת פותחים קופסת שימורים של אננס או משמש או שזיפים (או קוקטיל פירות או מה שיש בנמצא) ומפזרים על התכולה שבתבנית.

מחסים בנייר אלומיניום מכניסים לתנור שחומם ל 180 מעלות.

אחרי חצי שעה מוציאים את נייר האלומיניום הופכים את חלקי העוף ומשאירים בתנור לעוד חצי שעה.

בתאבון

מגב אחורי

כאשר אנחנו רוכשים מכונית חדשה אני יכולים לבחור דגם עם מספר כריות אוויר, גלגלי מגנזיום, חלון בגג מסוג זה או אחר, מערכת סאונד ועוד מספר תוספות ככול העולה ברוחנו. אם אנחנו הולכים לרכוש מכונית יפנית יהיה קשה למצוא אחת עם מגב בשמשה האחורית, בכל המכוניות האירופיות יש. במכונית הקודמת שלי (אירופית) היה לי מגב אחורי ואני חייב לציין שזה חסר לי כעת – כעת יש לי מכונית יפנית. נכון גשם לא אמור לרדת בימים הקרובים וגם לא צפוי אחד כמה חודשים טובים, אבל גם בקיץ עם סופות חול שעוד צפויות לנו ומגב אחורי עוזר בהחלט במצב זה כמו גם בסילוק שאריות טל. אם אתם חושבים שהמצב הזה מוזר שבכל מכונית אירופיות יש מגב אחורי (כולל הדגמים הזולים) ובמכוניות היפניות אין, אני חייב לציין שמצב יותר מוזר מכך. ניתן למצוא מספר דגמים של מכוניות יפניות עם מגב אחורי ולמרבה ההפתעה הדגמים האלו הם הדגמים הקטנים והזולים כמו טויוטה יאריס ואפילו דייהטסו שרייד. משהוא מוכן להסביר לי את צורת החשיבה היפנית – אני לא דובר יפנית.

בחורות או ספורט

זה יכול להיות חלומו של גבר ישראלי לצאת לפאב בימים שיש משחק ספורט חשוב. כל הפאב מלא בבחורות. אבל כמו כל גבר ישראלי גם אני נשאר לראות את המשחק ולא יוצא לפאב. מה זה אומר אלינו הגברים הישראלים שאנחנו מעדיפים לראות משחק ספורט מאשר לשבת על הבר מוקפים בבחורות?

חברים בתל אביב

יש לי חברים שבחרו לגור בתל אביב, אני מבין אותם. נכון שהם מתפשרים בדרך כלל על דירות פחות נוחות ועל בעיות חניה אבל הם גרים במרכז העניינים ואין להם פקקי תנועה בדרך לעבודה. הם יכולים לצאת לבלות יותר היות וזה קרוב. הם רק גומרים את כוס הבירה או הקפה בחוץ והם כבר בבית. רוב חברי כבר לא כל כך צעירים וקטנוע זה כבר לא זה – גם את זה אני מבין. הפרדוקס הוא כאשר אני מציע לחבר תל אביבי לצאת לבלות התגובה שלהם "אני לא מזיז את המכונית, עד שמצאתי חניה ליד הבית, אין סיכוי".

שניצל בקפה נואר

בקפה נואר בתל אביב (אחד העם 43) יש מבחר מנות מגוון ומוצלח כך המלצריות והברמנים תמיד אומרים לי. אבל אני את זאת כלל לא יודע, אני לקוח שלהם כבר מספר שנים ותמיד מזמין את אותה המנה שניצל עוף עם פירה. חברי כבר יודעים וזה נהפך למשפט שגור בפי "שניצל בקפה נואר", אני לא יכול לומר שיש לי זכות בכורה על הרעיון פשוט אני אוהב את השניצלים שלהם ומסתבר שאני לא היחיד. פשוט צריך לשבת על קצה הבר השמאלי ולראות את כמויות השניצל שיוצאות מהמטבח שלהם ולקוות שזה שיוצא כעת הוא שלך. תמיד אבל תמיד יוצאים מספר שניצלים עבור לקוחות אחרים לפני שהמנה שלי יוצאת – יש משהוא בציפייה.

אם אתם שואלים איך זה מסתדר עם הרשימה הקודמת שלי שם דיברתי על להפתיע את עצמי – אין לי תשובה.

תפתיעו את עצמכם

ראיתי בסרט רעיון נחמד שהגיבור מזמין במסעדה את המנה שמופיעה שלישית בתפריט, לא משנה מתהייה המנה. אני מממש את הרעיון הזה בצורה קצת שונה, אני אומר למלצר (או מלצרית): "אני רוצה את המנה שהלקוח ממולי הולך להזמין". אני מעדיף לבחור לקוח שאת טעמו אני לא מכיר ואני גם כן משתדל שהלקוח לא ישמע את דבריי. כעת אני עומד לקבל מנה בהפתעה – לפעמים אני נופל ולפעמים אני זוכה לקבל מנה מיוחדת. זה כלל לא משנה אם נפלתי או לא, הרעיון שלי זו החוויה בהפתעה.

אני מרשה לכם להעתיק ממני או מגיבור הסרט את הרעיון – תפתיעו את עצמכם.

מדינת סוברו

בארץ כמו רק בארץ כאשר הציבור מחליט שמכונית מסוימת היא המכונית אז כולם קונים את אותה המכונית.
פעם זאת הייתה סוברו לאחר מכן זו הייתה הלנסר והיום זו הלנטיס. שלא תבינו אותי לא נכון אני בעלים של לנטיס. יש לזה יתרונות לא רעים בכלל ללכת כמו כולם על אותה הבחירה. יש יותר מוסכים, חלקי חילוף חלופיים זולים, תוספים מסוגים שונים, קל יחסית למכור את המכונית ובטוח יש עוד סיבות רבות נוספות.

לדעתי יש כבר כמה שנים הרגשה בשוק שאנשים רוצים כבר משהוא אחר. חלק מהחברות שרוכשות מכוניות מבקשות מחברות הליסינג משהוא אחר רק לא לנטיס. כעת שהלנטיס מוחלפת ע"י המזדה 3 האם נראה את המזדה 3 החדשה בכל מקום. האם נהפוך למדינת מזדה 3 או אולי דגם אחר ייקח את הבכורה ואולי לשם שינוי נראה מגוון מכוניות שונות בשוק.

כבדי עוף בוויסקי

המתכון הבא פשוט וקל להכנה אבל קשה לי לומר שהוא זול.

הרעיון במתכון הזה הוא השרייה של כבדי העוף בוויסקי מעושן לפחות שעה אחת (אם אפשר יותר, זה מומלץ). כמובן שאת הכבדים המושרים מומלץ להכניס למקרר בזמן ההשריה בחום של ארצנו. כאשר הכנתי את המתכון השתמשתי בוויסקי סקוטי בשם Laphroaig, מבטאים לפרויי, הבעיה שהוא לא זול לכן אתם מוזמנים להשתמש בכל וויסקי אחר שנראה לכם (מעושן עדיף). אישית אני אוהב את הטעם המעושן, המריר מתוק של הוויסקי בבישול ואפשר להשתמש ברעיון ההשריה עבור מוצרים נוספים כולל עוף, פטריות ומה לא.

לאחר ההשרייה יש לתגן את כבדי העוף בצורה הרגילה לפי הטעם האישי – אני אוהב זאת עם שום, בצל, מלח וטבסקו או צילי.

בתאבון.

עברית רבותי עברית בבלוג

בלוג הוא דבר נחמד ולאחרונה הוא גם פופולארי, אבל אנחנו בארצנו הקטנה דוברי עברית ולכן גם כתיבה בבלוג נוחה לנו בעברית. מה לעשות שבולג זה לא תומך בעברית בצורה מובנת ולכן צריך קצת שינויים כדי לאפשר לנו לכתוב בו בעברית – כמו שאתם רואים זה עובד ואפשרי. רשימה זאת מדגימה את השינויים הקטנים שעשיתי כדי לאפשר זאת.

תחת Settings בכרטיסיית Basic
ב Title לכתוב בעברית את שם הבלוג שלכם.
ב Description לכתוב תאור הבולג כמובן גם בעברית.

הכנסת טקסט בעברית: כדי להכניס טקסט נוח בעברית מימין לשמאל ניתן ללחוץ על Control + Shift במקשים הימניים במקלדת. בחירה בצמד השמאלי של המקשים האלו מעבירה אותנו לכתביה משמאל לימין. כמו כן אני ממליץ לכתוב את הטקסט ב Word ולהעתיק אותו לתיבה ע"י ההעתק והדבק.

תחת Settings בכרטיסיית Formatting
ב Date Language לבחור ב Hebrew Isreal
לשמור ע"י לחיצה על "Save Settings" כעת ניתן לבחור את פורמט התאריכים בעברית.
ב Timestamp Format לבחור תצוגת שעה ללא אותיות לועזיות כמו 12:20
ב Time Zone לבחור ב GMT 2 Israel.
ב Encoding לבחור ב Hebrew Windows – 1225.
ב Post Template להכניס את הפקודות הבאות:

פעולה זו תכניס את הפקודות האלו לכל רשימה חדשה שתוסיפו לבלוג ותהפוך את כיוון הכתיבה של הרשימה מימין לשמאל. כאשר את הרשימה שלכם תכניסו במקום השלוש נקודות ...

תחת Template בכרטיסיית Edit Current
יש לחפש את הפקודה text-align:left שנמצאת תחת content ולהחליף אות המילה left ב right כך שנקבל text-align:right. פקודה זו מצמידה את כל הבלוג שלנו לימין.

הערה:כדי להקל על העבודה שיניתי את הקובץ Rounders 3 שנכתב ע"י Douglas Bowman לעברית כך שאתם יכולים להוריד ולהשתמש בו קישור להורדת Rounders3HEB.zip כמובן שצריך לפתוח את הקובץ שהינו בפורמט ZIP. לאחר מכן לקרוא לו לתוך Editor כאשר Notepad מספק לנושא זה, לסמן את כל הטקסט ע"י Control+A ולהעתיק אותו לתוך Edit current תחת Template במקום הטקסט הקיים. לא לשכוח לשמור ע"י לחיצה על Save Template Changes

הכנסת רשימה כדשה:
תחת Posting בכרטיסיית Create להכניס כל העולה ברוחכם כאשר להקפיד להכניס את הטקסט ביין השורות (במקום שלוש הנקודות). ראו הערה על הכנסת טקסט בעברית.

בהצלחה וכתיבה מהנאה.

החוק הלא כתוב על מחירי מכשירי כף יד

כתבה שפרסמתי באתר Pocket PC Freak לפני שנה והיא עדיין נכונה (אם שינויים קטנים)

מהי העלות של מכשיר כף יד סטנדרטי? מה זה בכלל מכשיר כף יד סטנדרטי? האם מחירי המכשירים ירדו? האם כדי לקנות מכשיר היום או אולי להמתין? שאלות אלו ואחרות עולות כל הזמן ובימים האחרונים יותר - בכתבה זאת אני מעלה כמה מחשבות בנושא.


כדי להבין את הכיוון שעליו הולך שוק הפוקט פיסי שהינו שוק צעיר, רק כמה שנים, אפשר להציץ לשוק הפיסי ואולי לקבל רמזים שם. מחשבי הפיסי התחילו להופיע בתחילת שנות ה- 80 מחשבים עם מסך שחור לבן (האמת ירוק או כתום על רקע שחור) ללא גוונים כלל, Monochrome , עם כונן דיסקטים 5 ורבע עם מערכת ההפעלה DOS ומעבדים במהירות 4Mhz. בתהליך שנמשך מספר שנים רב אנחנו עדיין קוראים לחשב הביתי PC-Personal Computer, למרות שאת המחשבים האלו אנו פוגשים היום לא רק בבית אלה גם בכל משרד. המחשב שאנחנו משתמשים בו היום שונה מאוד מהמחשבים של שנות ה- 80. המחשבים היום מגעים עם מעבדי Pentium 4 במהירות 3Ghz מסכים צבע שטוחים (או דקים) עכבר (מי זוכר מתי נכנס העכבר לשימוש יומיומי?) ומערכת הפעלה Windows XP. כלומר הסטנדרט שלנו היום שונה מזה שהיה בשנות 80.

מה לגבי המחירים של מערכת מחשב PC? חוק לא כתוב אומר שלאחר השנים הראשונות כשאר המחיר מתייצב, מחיר של מחשב סטנדרטי קומפלט (כולל מסך ומערכת הפעלה) עולה כ 1000$. תמיד ניתן למצוא מחשבים יותר רזים וזולים יותר או חזקים ויקרים יותר. המחיר נשאר זהה לאורך השנים רק הסטנדרט משתנה. כמובן שבשנים הראשונות שרק יצוא המחשבים הראשונים לשוק המחיר היה גבוהה יותר ולקח לו זמן להגיעה למחיר שנשאר זהה לאורך זמן. את השאלה האם מחיר זה יורד קצת עם השנים? - אני משאיר לכם.


מחירי ה- PC לאורך השנים (לצורך המחשה בלבד - הנותנים לא מדויקים)

כעת נחזור לתחום ה- Pocket PC האם פיסת ההיסטוריה של המחשבי PC מתאימה גם כאן? אני חושב שעברנו את השנים הראשונות שבהן המחירים היו גבוהים וכעת הסטנדרט משתנה עם מחיר שנשאר קבוע פחות או יותר. סטנדרט, האם אנחנו יכולים לדבר על איזה שהוא סטנדרט? אני מאמין שכן ואנחנו יכולים לראות לדוגמא שבעבר במכשירים המסך שחור לבן היה הסטנדרט והיום הוא מסך הוא צבעוני. את הסטנדרט האחרון הגדירה חברת DELL עם תמיכה בממשק SD מובנה, עדיין לא SDIO, וממשק CF מובנה. בעלות של כ 400$. אני בטוח שכעת כמה קוראים זזים בחוסר נוחות ואולי גם חלק צועקים (מזל שאני לא שומע) - המחיר כבר פחות ואנחנו לא מסתפקים בסטנדרט הזה היום. טוב אתם צודקים אתם רוצים גם WiFi ו Bluetooth מובנה, אולי גם מכשיר יותר קטן (ומה עם תקשורת סלולרית מובנת? – אם זה לא הכיוון של הסדרה החדשה של HP סידרת h6300 שאמורה לצאת בקרוב? וגם המכשירים החדשים של DELL שאמורים לצאת בקרוב ולא לדבר על מכשירים של ספקים אחרים שנותנים את אותו הדבר בסביבות אותו מחיר (יסלחו לי כול בעלי ה- NEC, Viewsonic ואחרים פשוט DELL ו HP הן החברות הגדולות יותר בתחום). אז כעת הסטנדרט שלנו משתנה והמחיר נשאר פחות הוא יותר. כמובן שיש מכשירים יותר רזים וזולים וגם יותר חזקים ויקרים יותר – לכן לפי דעתי החוק עובד גם כאן

חוק לא כתוב נוסף שקיים בתחום ה- PC שנכון גם לתחום ה- Pocket PC שמכשיר שאנחנו קונים היום יהפוך להיות מיושן תוך זמן קצר. כמה נקודות על כך אני ממליץ לקנות את המכשיר לפי הצרכים שלנו ולא את מה שכעת הכי טוב בשוק היות והוא יהפוך למיושן תוך זמן קצר ובטח לא להמתין למחשב שיצא בעוד שנה כי גם הוא יהיה מוישן בסופו של דבר – למרות זאת למי שחושב לקנות היום מכשיר אני ממליץ להמתין, נשמע מוזר ובניגוד למה שכתבתי עד כאן, אבל כאמור הסטנדרט כעת עומד להשתנות עניין של ימים אולי שבועות לכל היותר – נכון אולי הדגמים החדשים לא יגעו לארץ כל כך מהר בגלל בעיות של משרד התקשורת (נושא לכתבה אחרת) אבל תהליך זה יוריד את המחירים של מכשירים שכעת נמכרים בארץ, תהליך שכבר התחיל

לסיום כמו בכול כתבה שלי – אשמח לשמוע את דעתכם

זה אני