סלט קולרבי

אני מצרף כאן מתכון שקיבלתי בדוא"ל (דואר אלקטרוני) מאליסה בעקבות קריאת הבלוג הזה – אין צריך לציין שעדיין לא טעמתי אתו אבל לפי אליסה הוא מדהים.

חותכים:
קולרבי לפרוסות דקות,
שן שום קצוץ דק.

מוסיפים:
כף קרם פרש,
כף מיונז,
מיץ מחצי לימון,

להמליח לפי הטעם.

בתאבון ותודה לאליסה.

ליקר צ'ילי בבגסי

ברחוב פלורנטין פינת שדרות וושינגטון יש פאב חביב בשם בגסי (bugsy) בנוסף לאווירה הטובה, האוכל הטוב והמוזיקה שיש במקום ציפתה במקום הפתעה. כהרגלי לנסות דברים חדשים ביקשתי מהברמן משהוא מיוחד לשתות וקיבלתי ליקר צ'ילי עם אזהרה זה חריף ולא מאלכוהול. באמת זה היה חריף אחרי הכול מה אפשר לצפות ממשקה בשם ליקר צ'ילי. את המשקה כך הבנתי מיצרים כמה חברה מרמת השרון (משקה ישראלי) ולדעתי מומלץ לכל אוהבי החריף.

שקשוקה של יום שישי

המתכון הזה של השקשוקה מתאים בייחוד ליום שיש היות ומומלץ לאכול אותו עם חלה טרייה (לא מתוקה). המכון הזה מתאים כארוחת בוקר לשני סועדים.

רכיבים:
6 עגבניות.
3 בצלים.
4 שיני שום.
כף אורגנו.
כפית בזיליקום מיובש (עדיף כמה עלי בזיליקום טרי קצוצים דק).
כף מלח.
כפית פלפל שחור (עדיף גרוס).
כף שמן זית לשימון המחבת.
4 ביצים.

הכנה:
קוצצים את הבצלים ושיני השום.
חותכים את העגבניות לקוביות קטנות (אני מעדיף אותם עם הקליפה).
משמנים מחבת גבוהה ופתוח (חשוב שהיה למחבת מכסה) בשמן הזית ונותנים לשמן להתחמם. מטגנים את הבצלים והשום על אש גבוהה עד שבבצל מזהיב (אני מעדיף לשרוף אותם טיפה).
מוסיפים את העגבניות, המלח, הבזיליקום, האורגנו והפלפל שחור ומערבבים.
מכסים את המחבת עם מכסה וממתנים עד שהתערובת מבעבעת.
מקטינים את האש, מערבבים וממשיכים עד לקבלת תערובת אחידה (כלומר לא מזהים יותר את העגבניות).
אם התערובת יוצאת ממית מידי להסיר את המכסה ולהמתין כמה דקות.
לשבור את הביצים להוסיף על התערובת בצורת ביצי עין.
לסגור את המכסה ולהמתין עד שהביצים מבושלות לפי הטעם האישי.
לסגור את האש, להסיר את המכסה ולהמתין עד שהתערובות לא תהייה מימית (פתרון סבתא זה להניח מגבת מעל המחבת לספוג את הנוזלים – זה עובד).

להגיש כמובן עם חלה טרייה.

שדרוג: ניתן לשדרג את המתכון ע"י טיגון פלפל אדום (אחד) קצוץ דק לפני הכנסת הבצלים והשום – פשוט זה לוקח קצת יותר זמן – אבל שווה.

בתאבון

רחרחנים במחשב האישי שלכם

אני אוהב תוכנות חינמיות במחשב הפיסי (בעצם מי לא). אבל יש לכך מחיר בפיסי שלנו שמחובר בדרך כלל לאינטרנט (החדירה של הפס הרחב בארץ מהגבוהים בעולם) יש לכך חסרונות. מספר תוכנות חינמיות שותלות במחשב שלנו "רחרחן" (איתכם סליחה על העברית – אני מנסה לכתוב כתבה תכנית רק בעברית). הרחרחן הזה עוקב אחר הפעולות שלנו במחשב ובגלישה באינטרנט ושולח מידע זה לחברה שמפיצה את התוכנה (או השד יודע למי). אתם בטח לא אוהבים זאת בדיוק כמוני. טוב לא צריך להילחץ יש מספר אפשרויות להוריד וגם למנוע הפעולה של הרחרחן. לצערנו קיר-האש (שוב סליחה על העברית) המובנה בגרסה הנוכחית של תוכנת חלונות מגן עלינו רק מתקשורת נכנסת בלתי מורשת – אבל מאפשר לרחרחן או לכל תוכנית שרוצה בכך להוציא תקשורת מהמחשב שלנו לאינטרנט. אם אתם חושבים שזה מוזר זה יהיה יותר מוזר בהמשך. נכון שיש אפשרות להתקין קיר-אש דו-כיווני (יש טובים גם בחינם) שמונע גם תקשורת יוצאת בלי רצויה בנוסף למניעת התקשורת נכנסת בלי רצויה. נכון שיש גם תוכנות שמחפשות ומורידות רחרחנים ושאר תוכנות רעות מהמחשב שלנו (יש טובות גם בחינם). אבל כאשר אנחנו מתקנים במחשב תוכנה חינמית ואנחנו מאשרים את רישיון השימוש, רובנו כלל בלי לקרוא אותו, אנחנו מאשרים לתוכנה להתקין את הרחרחן. טוב אז אישרנו אז מה? לפי החוק בארה"ב אם אישרנו בהתקנת התוכנה התקנת רחרחן גם כן, אנחנו לא יכולים להוריד את הרחרחן ולהשתמש בתוכנה – אם נעשה כך אנחנו עוברים על החוק. מוזר מאוד בארה"ב, ארץ חופש הפרט, עבר חוק כזה. אין לי מושג מה החוק בארץ אומר ואיך החוק בארה"ב משפיע עלינו בארץ – עורך דין אני לא, אבל אני בטוח שאתם לא אוהבים הרעיון הזה בדיוק כמו שאני לא אוהב זאת.

עוף בחמש דקות

המתכון הבא הינו ידוע כבר לרבים קל ומהיר להכנה אם זאת התוצאות יזכו למחמאות. חמש דקות הכנה ושעה המתנה (ההמתנה משתלמת).

לוקחים עוף בחלקיו השונים (ירכיים, חזה, פולקה וכו') מפזרים על תבנית עם נייר אלומיניום ששימנו מראש בשמן (אני אישית מעדיף שמן זית).

מוסיפים פרוסות תפוחי אדמה (אפשר גם פרוסות בטטה ובצל).

על כל זה מפזרים אבקת מרק עוף (או בצל) בערך שני כפות לכל חלק של עוף.

כעת פותחים קופסת שימורים של אננס או משמש או שזיפים (או קוקטיל פירות או מה שיש בנמצא) ומפזרים על התכולה שבתבנית.

מחסים בנייר אלומיניום מכניסים לתנור שחומם ל 180 מעלות.

אחרי חצי שעה מוציאים את נייר האלומיניום הופכים את חלקי העוף ומשאירים בתנור לעוד חצי שעה.

בתאבון

מגב אחורי

כאשר אנחנו רוכשים מכונית חדשה אני יכולים לבחור דגם עם מספר כריות אוויר, גלגלי מגנזיום, חלון בגג מסוג זה או אחר, מערכת סאונד ועוד מספר תוספות ככול העולה ברוחנו. אם אנחנו הולכים לרכוש מכונית יפנית יהיה קשה למצוא אחת עם מגב בשמשה האחורית, בכל המכוניות האירופיות יש. במכונית הקודמת שלי (אירופית) היה לי מגב אחורי ואני חייב לציין שזה חסר לי כעת – כעת יש לי מכונית יפנית. נכון גשם לא אמור לרדת בימים הקרובים וגם לא צפוי אחד כמה חודשים טובים, אבל גם בקיץ עם סופות חול שעוד צפויות לנו ומגב אחורי עוזר בהחלט במצב זה כמו גם בסילוק שאריות טל. אם אתם חושבים שהמצב הזה מוזר שבכל מכונית אירופיות יש מגב אחורי (כולל הדגמים הזולים) ובמכוניות היפניות אין, אני חייב לציין שמצב יותר מוזר מכך. ניתן למצוא מספר דגמים של מכוניות יפניות עם מגב אחורי ולמרבה ההפתעה הדגמים האלו הם הדגמים הקטנים והזולים כמו טויוטה יאריס ואפילו דייהטסו שרייד. משהוא מוכן להסביר לי את צורת החשיבה היפנית – אני לא דובר יפנית.

בחורות או ספורט

זה יכול להיות חלומו של גבר ישראלי לצאת לפאב בימים שיש משחק ספורט חשוב. כל הפאב מלא בבחורות. אבל כמו כל גבר ישראלי גם אני נשאר לראות את המשחק ולא יוצא לפאב. מה זה אומר אלינו הגברים הישראלים שאנחנו מעדיפים לראות משחק ספורט מאשר לשבת על הבר מוקפים בבחורות?

חברים בתל אביב

יש לי חברים שבחרו לגור בתל אביב, אני מבין אותם. נכון שהם מתפשרים בדרך כלל על דירות פחות נוחות ועל בעיות חניה אבל הם גרים במרכז העניינים ואין להם פקקי תנועה בדרך לעבודה. הם יכולים לצאת לבלות יותר היות וזה קרוב. הם רק גומרים את כוס הבירה או הקפה בחוץ והם כבר בבית. רוב חברי כבר לא כל כך צעירים וקטנוע זה כבר לא זה – גם את זה אני מבין. הפרדוקס הוא כאשר אני מציע לחבר תל אביבי לצאת לבלות התגובה שלהם "אני לא מזיז את המכונית, עד שמצאתי חניה ליד הבית, אין סיכוי".

שניצל בקפה נואר

בקפה נואר בתל אביב (אחד העם 43) יש מבחר מנות מגוון ומוצלח כך המלצריות והברמנים תמיד אומרים לי. אבל אני את זאת כלל לא יודע, אני לקוח שלהם כבר מספר שנים ותמיד מזמין את אותה המנה שניצל עוף עם פירה. חברי כבר יודעים וזה נהפך למשפט שגור בפי "שניצל בקפה נואר", אני לא יכול לומר שיש לי זכות בכורה על הרעיון פשוט אני אוהב את השניצלים שלהם ומסתבר שאני לא היחיד. פשוט צריך לשבת על קצה הבר השמאלי ולראות את כמויות השניצל שיוצאות מהמטבח שלהם ולקוות שזה שיוצא כעת הוא שלך. תמיד אבל תמיד יוצאים מספר שניצלים עבור לקוחות אחרים לפני שהמנה שלי יוצאת – יש משהוא בציפייה.

אם אתם שואלים איך זה מסתדר עם הרשימה הקודמת שלי שם דיברתי על להפתיע את עצמי – אין לי תשובה.

תפתיעו את עצמכם

ראיתי בסרט רעיון נחמד שהגיבור מזמין במסעדה את המנה שמופיעה שלישית בתפריט, לא משנה מתהייה המנה. אני מממש את הרעיון הזה בצורה קצת שונה, אני אומר למלצר (או מלצרית): "אני רוצה את המנה שהלקוח ממולי הולך להזמין". אני מעדיף לבחור לקוח שאת טעמו אני לא מכיר ואני גם כן משתדל שהלקוח לא ישמע את דבריי. כעת אני עומד לקבל מנה בהפתעה – לפעמים אני נופל ולפעמים אני זוכה לקבל מנה מיוחדת. זה כלל לא משנה אם נפלתי או לא, הרעיון שלי זו החוויה בהפתעה.

אני מרשה לכם להעתיק ממני או מגיבור הסרט את הרעיון – תפתיעו את עצמכם.

מדינת סוברו

בארץ כמו רק בארץ כאשר הציבור מחליט שמכונית מסוימת היא המכונית אז כולם קונים את אותה המכונית.
פעם זאת הייתה סוברו לאחר מכן זו הייתה הלנסר והיום זו הלנטיס. שלא תבינו אותי לא נכון אני בעלים של לנטיס. יש לזה יתרונות לא רעים בכלל ללכת כמו כולם על אותה הבחירה. יש יותר מוסכים, חלקי חילוף חלופיים זולים, תוספים מסוגים שונים, קל יחסית למכור את המכונית ובטוח יש עוד סיבות רבות נוספות.

לדעתי יש כבר כמה שנים הרגשה בשוק שאנשים רוצים כבר משהוא אחר. חלק מהחברות שרוכשות מכוניות מבקשות מחברות הליסינג משהוא אחר רק לא לנטיס. כעת שהלנטיס מוחלפת ע"י המזדה 3 האם נראה את המזדה 3 החדשה בכל מקום. האם נהפוך למדינת מזדה 3 או אולי דגם אחר ייקח את הבכורה ואולי לשם שינוי נראה מגוון מכוניות שונות בשוק.

כבדי עוף בוויסקי

המתכון הבא פשוט וקל להכנה אבל קשה לי לומר שהוא זול.

הרעיון במתכון הזה הוא השרייה של כבדי העוף בוויסקי מעושן לפחות שעה אחת (אם אפשר יותר, זה מומלץ). כמובן שאת הכבדים המושרים מומלץ להכניס למקרר בזמן ההשריה בחום של ארצנו. כאשר הכנתי את המתכון השתמשתי בוויסקי סקוטי בשם Laphroaig, מבטאים לפרויי, הבעיה שהוא לא זול לכן אתם מוזמנים להשתמש בכל וויסקי אחר שנראה לכם (מעושן עדיף). אישית אני אוהב את הטעם המעושן, המריר מתוק של הוויסקי בבישול ואפשר להשתמש ברעיון ההשריה עבור מוצרים נוספים כולל עוף, פטריות ומה לא.

לאחר ההשרייה יש לתגן את כבדי העוף בצורה הרגילה לפי הטעם האישי – אני אוהב זאת עם שום, בצל, מלח וטבסקו או צילי.

בתאבון.

עברית רבותי עברית בבלוג

בלוג הוא דבר נחמד ולאחרונה הוא גם פופולארי, אבל אנחנו בארצנו הקטנה דוברי עברית ולכן גם כתיבה בבלוג נוחה לנו בעברית. מה לעשות שבולג זה לא תומך בעברית בצורה מובנת ולכן צריך קצת שינויים כדי לאפשר לנו לכתוב בו בעברית – כמו שאתם רואים זה עובד ואפשרי. רשימה זאת מדגימה את השינויים הקטנים שעשיתי כדי לאפשר זאת.

תחת Settings בכרטיסיית Basic
ב Title לכתוב בעברית את שם הבלוג שלכם.
ב Description לכתוב תאור הבולג כמובן גם בעברית.

הכנסת טקסט בעברית: כדי להכניס טקסט נוח בעברית מימין לשמאל ניתן ללחוץ על Control + Shift במקשים הימניים במקלדת. בחירה בצמד השמאלי של המקשים האלו מעבירה אותנו לכתביה משמאל לימין. כמו כן אני ממליץ לכתוב את הטקסט ב Word ולהעתיק אותו לתיבה ע"י ההעתק והדבק.

תחת Settings בכרטיסיית Formatting
ב Date Language לבחור ב Hebrew Isreal
לשמור ע"י לחיצה על "Save Settings" כעת ניתן לבחור את פורמט התאריכים בעברית.
ב Timestamp Format לבחור תצוגת שעה ללא אותיות לועזיות כמו 12:20
ב Time Zone לבחור ב GMT 2 Israel.
ב Encoding לבחור ב Hebrew Windows – 1225.
ב Post Template להכניס את הפקודות הבאות:

פעולה זו תכניס את הפקודות האלו לכל רשימה חדשה שתוסיפו לבלוג ותהפוך את כיוון הכתיבה של הרשימה מימין לשמאל. כאשר את הרשימה שלכם תכניסו במקום השלוש נקודות ...

תחת Template בכרטיסיית Edit Current
יש לחפש את הפקודה text-align:left שנמצאת תחת content ולהחליף אות המילה left ב right כך שנקבל text-align:right. פקודה זו מצמידה את כל הבלוג שלנו לימין.

הערה:כדי להקל על העבודה שיניתי את הקובץ Rounders 3 שנכתב ע"י Douglas Bowman לעברית כך שאתם יכולים להוריד ולהשתמש בו קישור להורדת Rounders3HEB.zip כמובן שצריך לפתוח את הקובץ שהינו בפורמט ZIP. לאחר מכן לקרוא לו לתוך Editor כאשר Notepad מספק לנושא זה, לסמן את כל הטקסט ע"י Control+A ולהעתיק אותו לתוך Edit current תחת Template במקום הטקסט הקיים. לא לשכוח לשמור ע"י לחיצה על Save Template Changes

הכנסת רשימה כדשה:
תחת Posting בכרטיסיית Create להכניס כל העולה ברוחכם כאשר להקפיד להכניס את הטקסט ביין השורות (במקום שלוש הנקודות). ראו הערה על הכנסת טקסט בעברית.

בהצלחה וכתיבה מהנאה.

החוק הלא כתוב על מחירי מכשירי כף יד

כתבה שפרסמתי באתר Pocket PC Freak לפני שנה והיא עדיין נכונה (אם שינויים קטנים)

מהי העלות של מכשיר כף יד סטנדרטי? מה זה בכלל מכשיר כף יד סטנדרטי? האם מחירי המכשירים ירדו? האם כדי לקנות מכשיר היום או אולי להמתין? שאלות אלו ואחרות עולות כל הזמן ובימים האחרונים יותר - בכתבה זאת אני מעלה כמה מחשבות בנושא.


כדי להבין את הכיוון שעליו הולך שוק הפוקט פיסי שהינו שוק צעיר, רק כמה שנים, אפשר להציץ לשוק הפיסי ואולי לקבל רמזים שם. מחשבי הפיסי התחילו להופיע בתחילת שנות ה- 80 מחשבים עם מסך שחור לבן (האמת ירוק או כתום על רקע שחור) ללא גוונים כלל, Monochrome , עם כונן דיסקטים 5 ורבע עם מערכת ההפעלה DOS ומעבדים במהירות 4Mhz. בתהליך שנמשך מספר שנים רב אנחנו עדיין קוראים לחשב הביתי PC-Personal Computer, למרות שאת המחשבים האלו אנו פוגשים היום לא רק בבית אלה גם בכל משרד. המחשב שאנחנו משתמשים בו היום שונה מאוד מהמחשבים של שנות ה- 80. המחשבים היום מגעים עם מעבדי Pentium 4 במהירות 3Ghz מסכים צבע שטוחים (או דקים) עכבר (מי זוכר מתי נכנס העכבר לשימוש יומיומי?) ומערכת הפעלה Windows XP. כלומר הסטנדרט שלנו היום שונה מזה שהיה בשנות 80.

מה לגבי המחירים של מערכת מחשב PC? חוק לא כתוב אומר שלאחר השנים הראשונות כשאר המחיר מתייצב, מחיר של מחשב סטנדרטי קומפלט (כולל מסך ומערכת הפעלה) עולה כ 1000$. תמיד ניתן למצוא מחשבים יותר רזים וזולים יותר או חזקים ויקרים יותר. המחיר נשאר זהה לאורך השנים רק הסטנדרט משתנה. כמובן שבשנים הראשונות שרק יצוא המחשבים הראשונים לשוק המחיר היה גבוהה יותר ולקח לו זמן להגיעה למחיר שנשאר זהה לאורך זמן. את השאלה האם מחיר זה יורד קצת עם השנים? - אני משאיר לכם.


מחירי ה- PC לאורך השנים (לצורך המחשה בלבד - הנותנים לא מדויקים)

כעת נחזור לתחום ה- Pocket PC האם פיסת ההיסטוריה של המחשבי PC מתאימה גם כאן? אני חושב שעברנו את השנים הראשונות שבהן המחירים היו גבוהים וכעת הסטנדרט משתנה עם מחיר שנשאר קבוע פחות או יותר. סטנדרט, האם אנחנו יכולים לדבר על איזה שהוא סטנדרט? אני מאמין שכן ואנחנו יכולים לראות לדוגמא שבעבר במכשירים המסך שחור לבן היה הסטנדרט והיום הוא מסך הוא צבעוני. את הסטנדרט האחרון הגדירה חברת DELL עם תמיכה בממשק SD מובנה, עדיין לא SDIO, וממשק CF מובנה. בעלות של כ 400$. אני בטוח שכעת כמה קוראים זזים בחוסר נוחות ואולי גם חלק צועקים (מזל שאני לא שומע) - המחיר כבר פחות ואנחנו לא מסתפקים בסטנדרט הזה היום. טוב אתם צודקים אתם רוצים גם WiFi ו Bluetooth מובנה, אולי גם מכשיר יותר קטן (ומה עם תקשורת סלולרית מובנת? – אם זה לא הכיוון של הסדרה החדשה של HP סידרת h6300 שאמורה לצאת בקרוב? וגם המכשירים החדשים של DELL שאמורים לצאת בקרוב ולא לדבר על מכשירים של ספקים אחרים שנותנים את אותו הדבר בסביבות אותו מחיר (יסלחו לי כול בעלי ה- NEC, Viewsonic ואחרים פשוט DELL ו HP הן החברות הגדולות יותר בתחום). אז כעת הסטנדרט שלנו משתנה והמחיר נשאר פחות הוא יותר. כמובן שיש מכשירים יותר רזים וזולים וגם יותר חזקים ויקרים יותר – לכן לפי דעתי החוק עובד גם כאן

חוק לא כתוב נוסף שקיים בתחום ה- PC שנכון גם לתחום ה- Pocket PC שמכשיר שאנחנו קונים היום יהפוך להיות מיושן תוך זמן קצר. כמה נקודות על כך אני ממליץ לקנות את המכשיר לפי הצרכים שלנו ולא את מה שכעת הכי טוב בשוק היות והוא יהפוך למיושן תוך זמן קצר ובטח לא להמתין למחשב שיצא בעוד שנה כי גם הוא יהיה מוישן בסופו של דבר – למרות זאת למי שחושב לקנות היום מכשיר אני ממליץ להמתין, נשמע מוזר ובניגוד למה שכתבתי עד כאן, אבל כאמור הסטנדרט כעת עומד להשתנות עניין של ימים אולי שבועות לכל היותר – נכון אולי הדגמים החדשים לא יגעו לארץ כל כך מהר בגלל בעיות של משרד התקשורת (נושא לכתבה אחרת) אבל תהליך זה יוריד את המחירים של מכשירים שכעת נמכרים בארץ, תהליך שכבר התחיל

לסיום כמו בכול כתבה שלי – אשמח לשמוע את דעתכם

זה אני