עדכוני Twitter

    follow me on Twitter

    יום שישי, ספטמבר 26, 2008

    חדש ישן ומוזר: אסף אבידן ו- Izabo




    שני דיסקים חדשים יחסית של יוצרים ישראלים, אבל ללא מילה בעברית. יש מוזיקה ישראלית טובה גם באנגלית.


    חדש
    זה לא סוד שאני חובב יוצרים ישראלים וזה לא פוסח על יוצרי מוזיקה ישראלית גם במקרים בהם הם אינם שרים בעברית. היום אני מציג שני דיסקים שיצאו לאחרונה גם בארץ, שניים שמגיעים משני קצוות שונים של הקשת המוזיקלית והם באנגלית ללא שום סממן בעברית או ישראלי.

    אני יכול להבין את הרצון של הרכבים חדשים לשיר באנגלית, כמו גם הרצון שלהם להתפרסם מחוץ למדינתנו הקטנה. בעבר, החשיפה בארץ להרכבים כאלו הייתה קטנה וגם כעת עדיין קשה לנו לפרגן למישהו שמנסה להצליח בחוץ –לדעתי כל אומן ישראלי שמצליח בארץ או בחו"ל זה כבוד וראוי לפרגן לו.

    ישן
    אסף אבידן הינו אומן ישראלי חדש שיצא לאחרונה עם הדיסק The Reckoning. עם קול שמזכיר מאוד את ג'ניס ג'ופלין ושירים בסגנון אישי שחלקם מזכירים בלדות רוקאנרול של לד זפלין, זה כלל לא מפתיע שהדיסק הזה מחזיר אותי כמה שנים אחורה, לתקופה שבה המוזיקה הייתה יותר אישית ובסיסית – כמו שרוקנרול בסיסי וטוב צריך להיות.

    הדיסק הזה מוקלט באיכות הקלטה טובה ומודרנית עם צליל נקי, אני מדגיש זאת היות וכאמור הדיסק משאיר לנו טעם ישן של פעם. כך שבשמיעתו אני מצפה לשמוע קצת חספוס עם ECHO של מועדון או צליל השפשוף הלא מדויק של האצבעות על מיתרי הגיטרה אך בשורה התחתונה הצליל הינו נקי ומדויק. שלא יהיה ספק הדיסק הזה עדיין נשמע אמיתי אישי ואותנטי ומעביר חווית שמיעה חזקה ועצובה כך שהלב ממש יוצא שמח בסיום.

    מוזר

    הילד המוזר לא תמיד מתקבל בברכה, אבל הילד המוזר הזה, הוא בעל צליל מקורי ומכושף משהו. הילד הזה הינו הרכב העונה לשם המוזר IZABO והדיסק Super Light, הינו השני שלהם כאשר יש לנו כמה שנים טובות בינו לדיסק הראשון.

    עם צליל אפלולי וגם מאט פסיכודאלי וקול מאוד ייחודי של הסולן ההרכב הזה לא כל כך קל לשמיעה, אבל אחרי כמה שניות אפשר להוריד את הגבה מלמחוק את סימן השאלה מהפרצוף, להחליף אותו בחיוך ולהמשיך כך לשמוע את כל בדיסק.
    היות ואם אהבת זאת לא נראה לי שיש סיבה לא להמשיך לשמוע את כל הדיסק. יש שיגידו שהדיסק הראשון של הלהקה הינו מוצלח יותר והורמוני יותר – אך בניגוד לדיסק זה קשה לשמוע אותו לאורך זמן כל הקטעים שם נשמעים דומים וזה קצת משעמם לאורך זמן. כך שאני אישית, מעדיף את הדיסק הזה - יש שיחשבו שהינו פחות הרמוני, אבל כיף להאזין לו מתחילתו ועד סופו כמו שצריך לשמוע אלבום. כך שבמקרה הזה "מוזר" בהחלט יכול להיות מוצלח מאוד ואפילו ממכר.




    אין תגובות: