לילי את חסרה לנו

בקצה שביל קליפות התפוזים בבני ציון, מוקף פרדסים נמצא בית הקברות המקומי. לילי, הדודה שלי, עוד בחייה אמרה איזה מקום יפה יהיה לי כאשר אני אמות. כך אני זוכר אותה עם היכולת לקבל את הדברים הטובים מכל דבר, כך שהפשטות והיופי של הטבע שכעת נמצאים סביבה הולמים היטב את אופי שלה. היום עלינו לקבר בפעם השלישית ולהבדיל מבעבר היום לא ירד גשם, האם השמים כבר מקבלים את המוות ולא בוכים איתנו יותר, את זאת אני לא יודע. מה שאני כן יודע, זה כמה את חסרה לכולנו.